החיים בטיוטות
החיים בטיוטות לא היו טובים אלי בכל טיוטה החבאתי לחישות מהוסות שרצו לקרוע את עור התוף שלך. עוד נמצאו – אצבעות קצוצות/נשימות קטועות/אבק תשוקות והריח המבאיש כמו לעכבר הזה שהתפגר לנו בתוך הקיר של התבוסה
הבשר ודם שלי
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּךָ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא תּוֹפִיעַ אֵין חָרַךְ בְּחַיַּי שֶׁיָּכֹל לְהָכִיל אֶת כֵּלֶיךָ מְדִינַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי מְגָרֶשֶׁת אוֹתְךָ מִשְׁטָחָהּ. הַבָּשָׂר וְדָם שֶׁלִּי עָטוּף בִּנְיָר דַּקִּיק וְהוּא נִפְעַר מִסֶּדֶק מַחְשָׁבָה עַל קִיּוּמְךָ הַלֹּא אָמַרְתִּי, דַּי בִּי
עירום
הסִרְפָּדִים שהשארת צומחים להפליא למרות (ובגלל) הבצורת בלילות קצופים הם נשזרים לשמיכה גולשת על עירום צרוף.
מפולת
זוהי מפולת מפולת זכרונות. בנסיעה אתמול על יד רחוב יואל אנגל רשמתי – את הספסל ההוא עקרו במקומו צומח עץ פלסטיק. בשדירה ילדים עוד רגע פוקעים והנער ההוא, עיניו גוש ירוק זוהר זרועותיו דקות רק קצת פחות מאלו שהיו שייכות לך ולספסל הנעקר. הוא נטל את כובע הקש המצויץ מנערתו וכיסה איתו את הגושים
לא יאמן שאני עדיין חושבת על זה
לטיסה היא לקחה איתה שני ספרים, מחברת, מר מיילס דיוויס באייפוד, ארנק נוקב ושני חריצים חדשים במעטפת, מהחלום של הלילה הקודם. רומא, ברלין, פאריז, היא כבר ידעה, אף עיר זרה לא ידעה להרוג את ארונות הרפאים שהביאה מהבית. המדרכות הציפו את הצל ההוא תחת רגליה, האספלט לחש שמות ברורים, היער כבר דיבר מגע. הרחובות שהמריאו […]
נטישות צפות כמדוזות
עומדת בשערי עולמות השינה איברים מתדפקים בין עדינות לייאוש הנה המסע נפתח – מורד הזיכרון, דרך היגון. נטישות צפות כמדוזות מערות העור פעורות באדמה מבעבעת שאגה מתגעשת בעתה. ויותר, כרגיל, אינני זוכרת
אין לי מלבדו דבר
לפנות ערב באתי אל חדרי. מפני הבל פיו של העולם נמלטתי ורק בו ידעתי אין לי מלבדו דבר. הוא הריק הדובר אותי מראה משוננת ללא קליפה. לקיומם של הדברים האחרים הנחתי לגווע ברחוב ללא מוצא. מכאן הישן הסתחרר ונמחה ילדיי דהו ממסכי הביוגרפיה בגדיי קמלו. מצב חשבון עדכני- סרבני. האד שעל החלון היה לבטון, מנעולי שכחה […]
שיחה עם לורי אנדרסון
מהממתקים הנפלאים שהיו לי בעבודה: אמש נכחתי בשיחה מול קהל (במשכנות שאננים בירושלים) שניהל יהלי סובול עם לורי אנדרסון, המבקרת בארץ עם מופע חדש ועם האמנית סיגלית לנדאו. זו הייתה שיחה מרתקת שנגעה בחלקים שלה במופלא ממש. ממליצה מאוד מאוד לעצור לרגע את שטף העסקנות היומי כדי לקבל מהדברים שאנדרסון אומרת זווית יוצאת דופן על […]
מארק סטרנד בישראל
המשורר מארק סטרנד הגיע לישראל ויופיע היום בפני קהל באירוע פתוח באוניברסיטת ת"א. סטרנד יקריא משירתו וכן יקריאו משיריו עוזי וייל, שעוסק כבר 15 שנים בתרגום של שירתו, רחל חלפי, רפי וייכרט, אמיר אור, מרדכי גלדמן ואורי ברנשטיין. קובץ השירה המתורגם של סטרנד, בתרגום עוזי וייל, יצא לפני כשלוש שנים בהוצאת ידיעות ספרים. בכל פעם […]
הדבר הראשון שאת יודעת עם היקיצה החדה הוא מי את
הרגשות המיידים בבוקר, כשאת פוקחת עיניים, מנקה מהנפש את שאריות החלומות האחרונים, התמונות מסתלקות חזרה לתת מודע, מספרים על חרטה. לחרטה יש כתובות שונות, פרצופים שזה מכבר הפכו זרים, אבל מקצתה נוגעת גם בקרובים ביותר, אלו שחיים איתך, או לצידך, או כמעט. הקרום הזה שעוטף את היקום, עוד מעט הרעש יבקע אותו פיסות פיסות, כעת […]