לא יכולתי לדבר על זה
כמה שעות. אחר כך כמה ימים, וגם עכשיו בקושי דיברתי על זה. לפני שנרדמנו עשיתי את זה, במאמץ מייסר הכרחתי את עצמי לספר לו : "השבוע כמעט דרסתי ילד אחד". הוא לא נפל מהמיטה, אולי זה דבר שקורה, אבל אני לא יכולה להפסיק לראות את הילד, בן עשר בערך, רץ בצורה מגושמת, מפרכס כמו עוף […]
תגידו שלום לזוגיות
אף אחד מהחברים הנשואים+ שלכם לא יגלה לכם את הסוד המחריד הזה. נהוג לחשוב שהם לא רוצים להפחיד, אבל לפעמים יש לי את התחושה שהם נהנים לראות גם אתכם מתחלקים במורד הטראגי של החיים אחרי. הוא ואני כבר שנה לא היינו בסרט. שנה. בין הסרטים שכל כך רציתי לראות, וצפיתי בהם שבוע אחר שבוע ב"עכבר" […]
האינטרנט הגועלי הזה
המיילינג ליסט הנוכחי של קונספציה הסב לי קורת רוח ותחושה של: "הנה אנשים שמבינים אותי". אני מתיחסת לטקסט הזה: [ירדן] לאחרונה השיקו בתפוז את בלוג TV , מערכת שמאפשרת לגולשים להקים לעצמם מעין ערוץ שידור אינטרנטי בוידאו, ולכל שאר העולם לצפות. כנראה שיש עוד אנשים שהמילה בלוגים לא מביאה להם את הסעיף. ב'7 לילות' של […]
בוקר כזה
זה היה בוקר כזה, ידעתי את זה כשהוא המשיך לישון, במקום לפתוח את הבוקר בשש, לזנק מהמיטה מיד, ללתבוע את הסימילאק שלו, החיתול הנקי, הכרוניקה של הפעולות שצריך לבצע כדי להתחיל את היום וללכת כל אחד למעון היום שלו, אנחנו לעבודה, הוא לגן. אני הייתי בדיוק בקו הסיום של מחלה ארורה, השעתיים האלו שבהן המשיך […]
דברים שמתקלקלים
"מזמן לא עדכנת את הבלוג שלך", אמרה לי קולגה לעבודה. זה היה רגע בו הרגשתי שהעולם החיצוני, עולם העבודה והתחפושת המקצועית שלי נושרים ממני, והיא בבת אחת מכניסה אותי לחדר האינטימי שלי, בתוך הבית, וכל מה שהתכוון בשעתו אספ אמדורסקי. אבל החדירה הזו הייתה ידידותית. במשפט אחד הפכה הקולגה לעבודה למי שחולקים איתה שיחת נפש […]
תודה.
הנה הפרוייקט. מאוד מודה למשתתפים ואתם מוזמנים לכתוב התרשמות בפורום המקושר "בלוגים".
הפוך
באמצע ישיבה על דברים שברומו של עולם, השביתה במשק, האבטלה, הקיום המתערער והולך, ותחושת הניוול בחיים מעיצומים להפסקה, תקעה בי מרפק ושאלה בלחישה, "זה בכוונה שהחולצה שלך הפוכה היום"? הבקרים קמצנים מאוד בזמן אסתטיקה לאמהות עובדות. במיוחד זה קורה כשהפעוט רוקם קורי שינה וסוגר את החלומות רק בשמונה בבוקר, על חשבון זמן הערב האבוד […]
חוזרים לנשום
שבוע שלם ועוד טיפה, הוא היה חולה נורא. פעם בכמה חודשים הוא מתקשה לנשום, האוויר פשוט נגמר באמצע כשהוא מנסה להכניס אותו לריאות, ואז החיים מתערבלים כאן לכאוס של חרדה וסבל. לנשום, זה תמיד נראה כל כך טריוויאלי, טריוויאלי עד מיאוס אפילו לכתוב את זה. אבל זה לא, את רואה את הילד שלך מנסה לקחת […]
געגועי למיקסר
בתחילת השבוע שמנו לב, עמיתי ואני, לשינוי התכני המצער שעובר על מיקסר, מגזין התרבות של נענע. המגזין הזה היה אחד המקומות המרנינים בהם ביקרנו ברשת העברית, הוכחה שאפשר לייצר תכנים תרבותיים אינטליגנטים ועכשווים שאינם רק מקבץ שיירים מהתוכנית של גיא פינס (עם כל הכבוד!), או כרוניקה מייבשת שגיבוריה הם גילה אלמגור ודודו טופז, או מירי בוהדנה […]
לפעמים את פשוט יודעת את זה
יש דבר מה בהיר וחד, שאותו את יודעת. הוא נמצא שם למרות שאת מתעלמת ממנו, או שוכחת אותו 23 שעות ביממה מלבד שעת החלום לפנות בוקר שמבהירה לך היטב. הדבר צף מידי פעם במצבים סמליים (לא מאמינה במיסטיקה, לא לזה אני חותרת), באבחת מחשבה עורפת לב, אבל מיד נעלם, כי זה יותר מידי. והנה, ערב […]