מהשירים האחרונים
עוד מעט נהיה על נייר. ובמעט אני מתכוונת, אל תלחצו. צעדים עקבות היותך לא נמחים הזמן המעשים הילדים גדלו ונולד להם אוקיינוס עצב עצמאי אני מחליפה תאים, מזיזה ערים הדוברות שפות אחרות התיאבון הבהול הורדם וליבי ער וחסר. אין מקום קבורה לצעדים שלך בנהר שלי. ******* סדק לעולם לא יחממו סלילי התנור הזה את […]
דברים קורים
דברים קורים, זה מסחרר ומסעיר. הסיפור הולך ונכתב, גם השירים. כוחו של שיתוף נשי אינטימי מנצח את השקרים וההסתרות. קודם כל – בראשון הקרוב באוזן בר – "את מפריעה לי לכתוב את השיר עלייך", מופע השירה, מוזיקה וצילום על אמהות שהפקתי וערכתי עם טל ניצן, וגם אקריא בו כמה מהשירים שלי לראשונה. נורית זרחי, טל […]
מופע האמהות
הבלוג הזה הוא-הוא זרע הבריאה של הערב הזה שאני עורכת ומפיקה וגם אקריא בו שירה, גם אם אני כמעט לא כותבת בו לאחרונה. כאן התחלתי לשחזר את כתיבת השירה שלי לפני כשש שנים. מאז השתפרתי. אני מאוד מקווה שאוכל השנה להביא לכם הביתה ספר, ושתהיו גאים. ובינתיים – נרגשת להזמין אתכם. (תודה, דפנה לוי, יעלילה, […]
יום המשפחה הבריאה
שבת בצהריים. לכתוב מלב הכאוס הפנימי, מהנקודה הרותחת בבעבוע. זה משהו שעשיתי קצת בבלוג הזה בעבר, וכבר זמן מה לא, היו חיים לתחזק, וגם עכשיו יש, אבל אחרת. זו שבת של התנגשויות והדף סביבן. הוא אומר שהבעיה היא בציפיות הלא מציאותיות שלי, וכרגיל הוא צודק. זו תמיד הייתה. זו שבת כזו שבה אף אחד מאיתנו […]
זרדים
זרדים מחלומות אחרונים היו צעדים שלך בתוכם. האדמה נאנחה ונבקעה בי הקץ לשכחה. התנערתי וקמתי
מהר
רֹב הַזְּמַן אֵין מִלָּה הוֹלֶמֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַהֵר
הסירה מתנדנדת
הסירה מתנדנדת הדפנות פרוצות זיכרונות המצולות מייללות פיתוי דחוף סלעים שעליהם כתובת גופי או מנוחות כמוסות הנח לי לטבוע בחיקו של היומיומי באהבה הלימונית שלך בשיעורי בית בחשבון ושברים חסרים
גלי
הייתי בת 17 מבקרת בבית חולים פריפריאלי במיטה הסמוכה לזו בה אושפזה גלי, גלי ששיערה היה אז ערמונים לוהבים, הייתה חרדית מבוגרת סקרנית. מכל דבר אני זוכרת את הבעתה לאות נצחית עם זיק אפילה היא התבוננה בי זמן מה ביקשה שאגש אליה — ובלי להסס פצתה פיה ואמרה: ״לך יהיו חיים קשים. ככה אני רואה […]
לוויתן משוחזר
אוושות גלי המשי נחרדו, כשהסירה החתרנית ביקעה בהם בלי מנוחה. היא דימתה את הגלים נאנחים ברכות מהפרעת הפלדה הנוגחת ומשקיעה אותה בהם. הגבר שלידה אמר: "המים רגועים לגמרי היום, זה ים כנוע. כשהוא רוצה הוא יודע לדהור". על הספינה היו עוד כמה אנשים, אבל היא התכנסה במבט רק על האשה ההיא. האם האחרת לא אהבה […]
לחיות עם כאב
זה קרה לפני כמה ימים, בסך הכל התכופפתי להרים סל כבד מידי בסופרמרקט, ובאותו רגע פילח אותי כאב מחריד, מהגרועים שידעתי, בגב התחתון. לקופה בקושי הגעתי, הילדים היו איתי ונדהמו מעוצמת הסבל שאי אפשר היה להחניק או להחריש. מאז נדמה שמישהו הנחית מהלומה על החיים שלי, אני נעה בין כואב מאוד, כואב תופת, גיהינום, תכרתו […]