שירים שפורסמו בגיליון 'שבו', 28 מבית הוצאת אבן חושן
תואר
לדאבוני לא נוכל לקבל אותך לעבודה
בגלל שאין לך תואר
מסרה לי שומרת סף אדיבה
אבן כבדה ירדה אל עיניה
וניגפה
שלום, כל טוב ובהצלחה.
תואר לא רצה אותי ואני לא רציתי בו
אבי רצה שאהיה פקידה של גבר
בעל חברה בע"מ
שאתייק את ימיי בקלסרים שחורים
שאשיב למטלפנים
חי אבן ושיש, שלום ויום טוב
אבל אני רציתי לצפות
ולתאר לך
איך בוקעת קאלה צחורה
בכל בוקר מאדמה שגעונית
ספוגת זרעי רוע
איך הם כורתים אותה
עד שמעריב
והיא נולדת מחדש
מזדקרת לעומתם
כמו הקאלות החיות ונושמות
שצמחו מעבר לקיר
בבית בו נולדתי.
******************
הכורה
את היודעת לחצוב בדלת
שבריחיה לעד לא נענים
המטפסת על עמוד החשמל
שבקצהו חושך
הכבלים הכבויים
מורידים אותך לבור
מבלי כתונת
מבלי עור
וחיתו יער
וחיתו יער
את היודעת
לברוא את הנעלם
כמו פועלת נידונה
לקרוא לו באפלה
כורה רוך מאין.
***********************
שמיכות
שמיים כסו אותי
יריעות ארגמן הכניסוני
אל נחמת עבים סמיכים
כשנולדתי,
התיזו השמיים את צבעיהם בהבהובים פראיים
ולבסוף נזלו בצער רך אחרי הצווחה
מאותו יום הילכתי בעולם
חשוכת השגחה.
הגבהים קראו לי
אבל הקרקעית שלי רעדה
את נעליי לפתו
אזיקי השורה.
ומקום המחסה שלי היה המילה.
נטרפת
החיה הנטרפת בשנתה
האם רואה היא
מי זה מגיח מהחשכה
מהיכן מזנק הצל לעברה
את הניצוץ הקר בעיניים
שאין בהן חרטה?
האם יודעת היא את קלסתרו של אבדנה?
*******
רציתי להעיר את תשומת ליבך
אנחנו ישנים, כל הזמן
ישנים בהליכה
בחדרים
במטבח
בחלונות הנחלמים את מה שברח
מגדלים בעיניים עצומות את הילדים
רדומים הולכים לאיזו עבודה וגם חוזרים
אנחנו ישנים באהבה:
עוּר