דלת

תנועות רחבות בחיים שלי בחודשים האחרונים, דלת שנטרקה בסופה רעה, או מוטב לומר, מכסה כבד שסתם גולל נצחי, ואז כמו ניתן אות ממרומים- מעגלים שנפרצו, מילים שגדלו פרא, אנשים חדשים שאני מרקיעה איתם לגבהים עצומים. חברות שחוזרות לחיי וסוגרות לי פצעים פתוחים.

הבנה, עוד הבנה, הרבה תובנות. השמיעה שנעלמה (לא רק הדלקת, זה הדף של אותה דלת) – שבה. עור התוף מחלים.

על סדרת השירה כבר דיברתי, והשבוע (3.7 באוזן בר, 20:30) יתקיים האירוע השני, שעוסק בארוטיקה, "לטבול ניצן שקוף בפרח החלב", והפעם לא אקריא שירים שלי, לטעמי אין לי גוף מספק בנושא, הם עוסקים בדברים אחרים ברובם. מי שכן יקריאו הם: עדי עסיס, שחר מריו-מרדכי, נעם פרתום, לורן מילק, אביטל גלוברמן, ענת זכריה. המנחה והיועצת האמנותית היא טל ניצן. הזמרת שתופיע היא טליה אליאב, אותה אני אוהבת מאוד, על הפסנתר, ובן זוגה הגיטריסט ילווה אותה. ועוד תהיה שם תערוכת צילום אמנותית שליוויתי את הפקתה וביצועה, של הצלם עמירם ציונוב. הוא גייס שתי נשים וגבר באמצעות הפייסבוק וצילם סדרה עדינה ואנושית מאוד על ארוטיקה וזוגיות, גם בין נשים.

 

ביום שאחרי אהיה, בפעם השנייה, ב"טס וצועק בקירות", מופע השירה ומוזיקה של טל ניצן וענת גוטמן, עליו כתבתי ופרסמתי פוסט בסלונה היום. ממליצה זו לא מילה, זה תבואו.

אני מעריכה או מתכוונת לכך שספר השירה שלי, הביכורים, יושלם מבחינתי ומבחינת העריכה (טל ניצן) בתוך כחודשיים. ואז יתחיל מסע של בדיקה היכן להוציא אותו, ואיזה טקס הוא מבקש בעולם הזה.

וגם בעבודה שיש בה פרנסה היו תזוזות אופטימיות יותר לאחרונה. טוב שכל זה קרה. אני גדושת תודה.