מדוע עבודת האמהות נמצאת בסדר עדיפויות נמוך כל כך בחברה, בחלוקת המשאבים הכלכליים (משך חופשת לידה למשל), הציבורים והרוחניים? מתי וכיצד תיחשב האמהות לעבודה לכל דבר? "אמהות – מרכז או שוליים", השבוע יעסקו בשאלות האלו חוקרות, סופרות, עיתונאיות, בלוגריות ואקדמאיות בכנס של תוכנית "אם לאם בקהילה" משדמות מכללת אורנים, (רביעי הקרוב, 12.6, במכללת אורנים), וינסו לתת תשובות. גם אני בין המשתתפות בפאנל ואשוחח על דינמיקות ודפוסים של אמהות בשיח ברשת.

תמר מור סלע, שיזמה את הכנס עם דפנה נוימן מ"אם לאם בקהילה", היא עיתונאית ב"ידיעות אחרונות": "זה רצון מתמשך לנהל שיח סביב הנושא של אמהות, המשמעות של המאסה, של מה עולה לדיון היא חשובה, אם יש למשהו במה הוא קיים ומתקיים. אנשים באים לשמוע, נותנים לזה תוקף. המרחב האינטימי של האמהות יוצא החוצה ומקבל תוקף והכרה, ויש לו ערך. בעבודה שלי, גם על הספר (להיות אמא בהוצאת ידיעות ספרים) המבוסס על סיפורים של אמהות, גיליתי שיש כל הזמן צורך של נשים לשמוע סיפורים של נשים אחרות, למה? כי זה להרגיש נורמליות. זה לא רק עניין של חניכה ולימוד, זה גם עניין של להרגיש חלק ממשהו, לא לבד, שזו לא רק את, ולא רק אצלך, על זה מבוססות היום כל קבוצות הפייסבוק. כל השיח ברשת. כשבאתי לשמוע  אמהות הרגשתי תחושת שליחות ושמחה לשמוע על המקום הזה, לדבר עליו. נשים לא מדברות על האמהות במרחב הציבורי מספיק. כשאת יוצאת למרחב הציבורי את מציגה את כרטיס הביקור המקצועי שלך, כי דרך זה – זה הכרטיס כניסה שלך לעולם, לא דרך האמהות, ולא דרך עבודת האמהות. נשים רוצות לשמוע על הצד שתופס מרחב כל כך גדול בתוך הנפש, יותר גדול מזוגיות בעיני, יותר מכל דבר אחר. פתאום מישהו מתעניין במקום הזה. דברי עם נשים על סיפורי לידה, את תראי ישר נפרץ הסכר, עולה הכל".

"אני אספר למעט מאוד חברות שלי איך אני עומדת פה וצורחת על הילדים ומרגישה בפנים איך עוד רגע בא לי למרוח על הקיר, ממש הרגשה כזו, ונשים לא ידברו על זה, וזה מפחיד, כל האידיאלים קופצים לך, אני? שמתיימרת לעסוק באמהות? אני חושבת שזה הרסני שלא מדברים על זה, והשאיפה לאמהות אידיאלית שחובקת כל כך הרבה נשים, זה הרסני, אני משלמת עליה מחיר אדיר. אבל היום אני כבר מבינה שאני לא מושלמת, וסולחת לעצמי יותר מהר כשאני עושה שטויות. וכשאני עושה אותם, אני מתביישת בעצמי, נורא. זה קתרזיס, מה לעשות, אני לא האמא הרגועה והשלווה, אני היפראקטיבית עם הפרעת קשב וסוערת ורגשית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *