זה קרה לפני כמה ימים, בסך הכל התכופפתי להרים סל כבד מידי בסופרמרקט, ובאותו רגע פילח אותי כאב מחריד, מהגרועים שידעתי, בגב התחתון. לקופה בקושי הגעתי, הילדים היו איתי ונדהמו מעוצמת הסבל שאי אפשר היה להחניק או להחריש.
מאז נדמה שמישהו הנחית מהלומה על החיים שלי, אני נעה בין כואב מאוד, כואב תופת, גיהינום, תכרתו לי את הרגל הזו עכשיו!!
למזלי הרע זה קרה לפני חג, לכי תמצאי אורתופד. החברים בפייסבוק וטוויטר היו נדיבים מאוד בייעוץ, שיתוף, אמפתיה והצעות למשככים שונים. באותו ערב לאחר התאונה סרתי למוקד מכבי, אורתופד לא היה, הרופא התורן שלח אותי לרנטגנית, אחת זעופה במיוחד שנהמה עלי, ופסק שהרנטגן תקין. הוא שאל אותי איזה משכך מתחשק לי ושלח אותי לשלום.
רק אחר כך, בעזרת חוכמת ההמונים למדתי שרנטגן לא מסוגל לגלות פריצת דיסק. כמובן, בימי החג האינסופיים האלו קשה לקבל עזרה ברפואה הציבורית, אני יכולה לגרור את עצמי למיון, אבל יש לי הרגשה שטוב לא ייצא לי מזה. את ישועתי אמצא ברפואה הפרטית, דרך רופא אצילי וחברה שהיא בת זוגו שטוב ליבה גירד את דמעותיי. שניהם בעלי ניסיון במכאוב הארור הזה, והוא גם מומחה לטיפול בו. אני חושבת שאודה לה כל ימיי על ההתגייסות הזו.
מדאיג ומדכא כמה חברים מסביב הם בעלי ניסיון מר וכאוב בנושא פריצת דיסק ואחיותיה בחוליות עמוד השידרה. זה בכל המעגלים שלי, משפחה, חברים קרובים, פחות קרובים, חברי הפיד, נדמה שכולם כורעים תחת עמוד שדרה שביר או שחוק מאוד.
אחת מהן הציעה לי לחפש את משמעותו הנפשית של הכאב, בחיים שלי בנקודה הזו, וזה חיפוש שלא נוח לי במיוחד בעת הזו.
המאבק לנוח במיטה, כי זה מה שהרופא המליץ, גובה ממני קורבנות במתח גואה. הילדים בבית בגלל החופש, העזרה בתשלום והיא חלקית, הכיור עולה על גדותיו ואני נלחמת בעצמי בחירוף לא להתרוצץ, לעבוד ולהגיף את רגשי האשמה על היותי שוב נזקקת לטיפול וחסרת יכולת. למתמידי הבלוג זכור אולי שלפני כשלוש שנים שברתי את כף רגלי והייתי מושבתת שם כחודש וחצי.
אני כמובן עובדת, מהמיטה, כדי לא לשקוע וכי אני לא באמת יכולה להרשות לעצמי אחרת. הסצנריו המפחיד ביותר עבורי הוא כאב ממושך, מגביל ושתלטני שישבש לי את השגרה הבלתי גמישה שלי, משרה וחצי, ילדים, בית, חלומות.
עכשיו הרגל הזו נגררת וכל תנועה בה היא שיעור בסבל. הנימול שבא והולך הכי מפחיד. המסע הזה רק מתחיל, אני אפילו לא יודעת מה תהיה האבחנה כי כרגע יש להשיג תור לMRI, ולהמשיך משם. נדמה כאילו יש לי בתוך האיברים האלו גוף זר שמשחק לי עם חיישני העצבים, מגביר, מנמיך ואז מכריע אותי.
אוי, כל-כך מוכר. לפני כ-15 שנים, בהיותי בסך הכל בת 30, חוויתי חוויה דומה. לי זה קרה בתוך המקפיא של המטבח בקיבוץ. מעוצמת הכאב נפלתי ולמעשה שכבתי בקור הנורא, על הרצפה, משהו כמו 30 דקות, עד שהשף הגיע כדי לקחת משהו ומצא אותי שם. אחרי שלושה חודשים בבית, בלי כמעט יכולת לזוז, התחילה סדרת בדיקות שהסתיימה באבחנה של שתי פריצות דיסק. ההמלצה לניתוח לא איחרה לבוא. עוד חודש עבר, קצת פיזיותרפיה והמון התעמלות, החלטתי שקודם אלד עוד ילד ואחר כך נראה. בינתיים עברו השנים, הכאב נמצא תמיד ברקע, פורץ לעיתים ביתר שאת, אך אני משתדלת לא להיכנע לו. למדתי לחיות עם המגבלה, מה מותר ומה אסור לעשות, לזהות רגע לפני שהוא מגיע בסערה, ובעיקר למדתי לבקש עזרה.
משתתפת בצערך. לפני ניתוח, תשקלי לעבור טיפול אצל אוסתיאופת מוסמך. האוסתיאופתים לא מתיימרים לתקן את הדיסק, רק להחזיר את אפשרות התנועה.
תתעודדי, זה לא יהיה כל הזמן ככה. אני סבלתי מהתקפים חוזרים – אמנם לא פריצת דיסק, אבל משהו קרוב – ויש לי גם עכשיו צמרמורת בעמוד השדרה כשאני רק נזכרת בעוצמות של הכאב ההוא.
אחרי סדרת טיפולים בשיטת אלכסנדר זה עבר בהדרגה. בהתחלה פחתו העוצמות, אחר כך התרחבו התקופות הטובות שבין ההתקפים ובסוף הכאב נעלם לגמרי, וככה זה כבר איזה ארבע שנים. טפו טפו, רק שלא יחזור.
הלוואי שגם את תמצאי מהר את הדבר שמסדר לך את הגב – אוסטיאופטיה, שיטת אלכסנדר, דיקור – יש הרבה שיטות. אחת מהן תסגור את הפרצה הזו, אינשאללה. רק בריאות!
אני מצטרף להמלצות כאן על אוסטאופתים. יש כמה וכמה שיודעים לחולל נפלאות שמולן אורתופדים נראים כמו נגרים או מסגרים.
נשמע כואב ומבאס מאוד, תחזיקי מעמד, ריקי, מאחל לך החלמה מהירה ומלאה
איזו זוועה! והכי גרוע זה חוסר הוודאות סביב זה. את לא יודעת כמה זמן זה יימשך ואיך אפשר לחיות עם זה.
מחזיקה לך אצבעות שזו לא פריצת דיסק. לבן זוגי קרה משהו דומה למה שאת מתארת והוא סבל מכאבי תופת והיה מושבת ובסופו של דבר התברר שזה היה שריר תפוס. קשה להאמין.
מחזיקה לך אצבעות שזה יעבור מהר.
תודה רבה לכולם, יש באמת הרבה שיטות ואני מתלבטת כמו בסופרמרקט גדוש מה הכי מתאים לי.
http://ornapizanty.com/?page_id=416
בעיה מוכרת ויש פתרון. אנחנו מלמדים אנשים לשקם את הגב שלהם עם יוגה טיפולית. אנחנו מתאימים תרגילי יוגה מותאמים וללא כאב עם עבודה מודעת ומדויקת. להבדיל משיטות טיפול אנחנו מלמדים כיצד לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. השיטה שלנו מובנית כך שהיא משככת כאבים, מחזקת ומגמישה.
הנה לינק למידע נוסף:
http://www.yogatipulit.co.il/66243/slipedisc
רועי
תרגישי טוב, אני מאוד ממליצה על פלדנקרייז או מחשבת הגוף. שניהם איטיים אבל בעיני מאוד לא משעממים. לי פילאטיס פחות התאיםץ מאוד השתעממתי ובאופן כללי היה אגרסיבי מדי. ההתמדה חשובה, אם אני מזניחה כמה שבועות זה מתבטא, אבל באופן כללי ההתקפים נעלמו כמעט לגמרי או מופיעים לעיתים רחוקות בגרסה מוחלשת מאוד.
מי יתן והרפואה הציבורית תנוח על משכבה בשלום, וממשלות ישראל העבריות והנוכחית יקברו עצמן מבושה.
מכירה כל כך מקרוב ולי זה התחיל בגיל 24 (!) מאז גם אני חלק מסטטיסטיקה אבל חיי השתנו דקה לפני ניתוח כאשר אבי התעקש שאלך לאלכסנדר. אני יכולה להמליץ לך על מטפלים אבל אני מבטיחה לך שזה פשוט משנה חיים ומבטל כאב. היום ממרום 36 שנותיי אחרי יותר מ- 12 שנה עם הדבר הנוראי הזה, עם ילד, עוד אחד בדרך אין כאב- פעם ראשונה בחיי חיה בלי כאב! ממליצה בחום
תודה רבה על האמפתיה וההמלצות, אני אבדוק את שניהם
ריקי, אם הבעיה חמורה, אוכל אולי לעזור, 0506-484248 03-6776650