זוהי מפולת
מפולת זכרונות.
בנסיעה אתמול על יד רחוב יואל אנגל
רשמתי –
את הספסל ההוא עקרו
במקומו צומח עץ פלסטיק.
בשדירה ילדים
עוד רגע פוקעים
והנער ההוא, עיניו גוש ירוק זוהר
זרועותיו דקות
רק קצת פחות מאלו שהיו שייכות לך
ולספסל הנעקר.
הוא נטל את כובע הקש המצויץ מנערתו
וכיסה איתו את הגושים