"את סכינאית בכתיבה שלך", אמר גיסי, ולא שם לב שנפערתי מעונג.
***
בלי שום עונג אני חושבת על אמא שלי בדיור המוגן, ויש מזגן אבל שם חום כבשן, ואני חושבת על כך שאינני יכולה לדבר איתה מבלי לכעוס כל כך, להתפוצץ גרעינית מהכעס, ורק מהמחשבה הזו, תבערה עולה בי.
***
אני חושבת על אבי, ללא מזגן, עם מאוורר קטן, ושנותיו הטובות כבר לא משיבות לו אוויר – כי עלו השמיימה, מזמן, בעשן.
***
כמעט ואינני חושבת על אחי, אחות הרחמים שבתוכי אסרה עלי. על עבירה כזו אשלם במס בריאותי. סליחה.