כבר כמה שבועות, אולי חודשיים, שיש לי צריבה בעיניים. היא באה ונחלשת, מחריפה במהלך היום ומקלה איתי בלילות. יש ימים שהבהייה במחשב מייסרת בכאבים, אבל דמעות אין, העיניים יבשות. אני מתבוננת במסכים 12 שעות ביממה, או יותר. תלוי אם החלומות מוצגים גם הם על מסכים בוהקים.
תגידו שאני מזניחה את עצמי, זו תהיה אמת, לא הלכתי לרופא, דחיתי זאת כמה פעמים וקיוויתי שיעבור מעצמו, אבל זה החמיר. הפסקתי להשתמש באיפור לעיניים, זה לא עזר.
התחלתי לחשוד שהראייה שלי במגמת צלילה, האופטימטריסטית המשפחתית בדקה אותי, הבדיקה הקודמת התקיימה לפני שנה, ואישרה שיש הרעה קלה, דווקא בראייה למרחק, אבל זה אינו המקור לצריבה הקבועה, ונא לפנות לרופא עיניים, היום.
במקביל, היא גם הציעה שאם אני רוצה, אפשר להתחיל במסלול המשקפיים. היא גם רמזה שהמסלול הוא חד כיווני. הו, מדרון הגיל והאימה. ברור שרציתי. ההוא חושד כל הזמן שאני בסך הכל רוצה אקססורי חדש, החברות ברשתות החברתיות עשו לייק על הזוג הנבחר שיגיע מחר, והיום גם הצלחתי להגיע לרופא העיניים.
המטאפורה של טשטוש עיניים ואיבוד הראייה היא אחת הנדושות באמנות. את הייצוגים האלו לא הצלחתי לסלק במהלך הזמן האחרון מהתודעה, חלמתי על זה, שבתי ותסרטתי לעצמי בראש את רופא העיניים המתעוור של וודי אלן ("פשעים ועבירות קלות"), חייתי דרמה נטולת דמעות של דימויים עיוורים.
בתקופה הזו אני מוצפת לחלוטין בסיפורים קשים מאתר סיפורי נפגעי הביטוח הלאומי, מסיפורים שרצים ברשתות החברתיות ובעיקר ממותו של משה סילמן, ז"ל, (עשר דקות לפני שהצית את עצמו בהפגנה ההיא, הסתלקתי משם עם בני הבכור) שהותיר בי חומצת מאכלת. מתבקש לחשוב, ואולי קלישאתי במידה, שהסיפורים האלו שאני קוראת שעות רבות מהיממה, והחדשות בכלל, דוקרים אותי ממש בקרנית. הסיבה כמובן פרוזאית בהרבה. אלו הכימיקלים כנראה. הרופא אבחן תגובה אלרגית חריפה והורה לי להיפטר כליל מכל הסבונים, קרמים, איפור, שמפו ואחרים שאני משתמשת בהם. ככה, חד וחלק. האירוניה המסוימת היא שכעת השמש תטגן אותי ישירות בלי מסננים וממסכים. וגם העולם ימשיך.
בדיוק מה שתיארת למעלה. אני סובל מזה גם בשבועות האחרונים לפחות. יותר מדי זמן מסך רצוף. צריבה בעיניים. מחריף במהלך היום. אני גם תוהה אם זה רק עניין פיזי של טכנולוגיה בעייתית במפגשה עם העיניים. תוהה בכלל לגבי כל התקופה הזו. העידן הזה.
שרון, אולי גם לך יש אלרגיה.
אותו כנ"ל, לרבות דקירות ואודם בעיניים. ביום חמישי שעבר נאלצתי ללכת לרופאת עיניים, שרשמה לי טיפות "דתאמיצין" (הרוקח אמר שהן מכילות אנטיביוטיקה + סטרואידים) לעשרה ימים. אחרי שבוע המצב השתפר רק במעט :-(, ובשבוע הבא בכוונתי לחזור אליה. אתמול בערב הלכתי לראות הצגה, והעיניים שלי ממש בערו. לדעתי, גם הישיבה במיזוג והמעבר הקיצוני בין היובש של המזגן ללחות שבחוץ אינם מיטיבים עם העיניים.
רפואה שלמה, ואם תמצאי משהו שעוזר לך, אשמח אם תעדכני גם אותי.