אני רואה אותה בכל מקום

תכף היא מזהה אותי.

מכירה אותה מאז הייתי עוברית,

בוטשת במי השפיר העכורים של אימי.

רואה אותה

על פניה השקופים מאימה של האישה ההיא בפארק

כשהיא משרטטת את הביוגרפיה שלה בהן

ועתיד קודר עוד יותר.

למחרת היא בוקעת

מוורידי חברת נפש שהייתה לצל

היא ינקה את חלב האם והנשיות שלה

ודלדלה את מחסניה הקיומיים.

אלף נשותיה של המחלה הן מראות הבדולח שלי

וממי השפיר ההם

עוד לא נרפאתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *