הקהות כהתה עוד ועוד

ההכרה הלכה ונמוגה, ובכלל

היה נר שני של חנוּכּה.

השירה הייתה רחוקה ממני ומסדר היום שלי

כמרחק קני סוכר סיניים מבנק הדואר בצהלה.

כמרחק האמא-צל ההיא

מגינת השעשוע

מבטה המת

והתינוק היונק

תגובה אחת

  1. היי ריקי, זו מאיה. אני מקווה שזה בסדר שאני קוראת ומגיבה.
    אני חושבת שזה שיר יפהפה. ברצוני להציע עריכה:

    הייתי משמיטה את המילים "ומסדר היום שלי", "סיניים",
    הייתי משמיטה את ה' הידיעה מ'אמא' ואולי גם את ההיא אבל
    אני לא בטוחה. וללא ספק הייתי משמיטה את השורה האחרונה,
    כלומר את שתי המילים האחרונות. שיר יפהפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *