כאגם חרב

את הזר ההוא אינך פוגשת באקראי לעולם

אפשר שיצעד באותם רחובות בוערים

שידרוך על אותן מדרכות

אכזב

כך רוצה העולם

את שהיה מלא והתרוקן

כאגם חרב

(חריצים חריצים על לוח הזיכרונות)

אין להציף

בועת העבר תיוותר אם כן

בכל החלל

חוץ מהעולם הזה

תגובה אחת

להגיב על יעלילה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *