רָצִיתִי שֶׁתִּהְיוּ כֶּתֶם צֶבַע

דְּמֻיּוֹת מְצֻיָּרוֹת בּטּוּשׁ עַל שִׁמְשָׁה

מְטֻנֶּפֶת

שֶׁאוּכַל לִמְחוֹת בְּאֶצְבַּע

מְפַרְמֶטֶת זִכְרוֹן

נִמְשֵׁית מֵאֲגַם הֱיוֹתְכֶם

הַצִּפָּרְנַיִם מַרפּוֹת סוֹף סוֹף

מֵהַהַכָּרָה.

שֶׁהָעוֹלָם שֶׁהֵגַפְתִּי

יִדְחוֹס אוֹתִי מֵחָדָשׁ

רָהִיטִים בִּלְתִּי שִׁמּוּשִׁיִּים/מַחבָּרוֹת סוֹתְרוֹת/מָזוֹן חַד פַּעֲמִי\ת.ש.וּ.ק.ה

אֲבָל הֶחָלָל הַזֶּה

 

 

 

9 תגובות

  1. יש משהו בכתיבה שלך
    שאני מאוד מאוד אוהבת
    שמאיץ קצת (אמיתי לגמרי) את הפעימות בלב

    שגורם לי לחשוב
    (כן, אני שונאת את המילה, אז את מה שמייצג אותה, השראה…)

  2. שמה של הצלמת נכתב כך באתר שלה, אולי תרצה לכתוב לה ולתקן אותה.
    לגבי ניקוד בלי שגיאות, במקום להיות נאסטי, תנקוט בהצבעה על טעויות ספציפיות.
    בברכה
    דוּדט

  3. בתחושה שלי זהו שיר לא קל.
    חוץ מזה נדמה לי שצריך קצת עריכה. אם אפשר להציע כמה הצעות (מקווה שבסדר להציע):
    הייתי מחליפה את הניקוד של בַּטוש – מפתח לשווא (בְּטוש)
    וגם מעבירה את "מטונפת" למשפט הקודם, כי נראה לי שהמיקוד על המילה מטונפת (כשהיא במשפט משלה) קצת מיותר
    בסוף המשפט "נמשית מאגם היותכם" אולי כדאי לשים נקודה
    הייתי מורידה את ש' מהמילה "שהעולם"
    חוץ מזה אמיץ לכתוב כך.

  4. התגובה שמעלי, זה פשוט משהו מדהים.
    עלה בדעתך שהמילים מסודרות כך בכוונה? ושהושקעה בכך מחשבה?
    ושה"טוש" אומר משהו מאוד ספציפי לכותבת השיר ונמעניו, ולכן הוא מיודע?

    טוב ששירה מתסיסה ומעוררת דיון, אבל ראבאק, כאן זה לא סנדלריה או מכון קוסמטיקה. אולי כדאי לדבר על השיר במקום לנסות "לשפר" אותו.

  5. מיסטר, ריקי יכולה לקבל או לדחות, כפי שמתאים לה וכפי שכתבתי בתגובה שלי, במספר מילים שהתעלמת מהן:
    נדמה לי ש
    אם אפשר להציע
    מקווה שבסדר להציע
    אולי כדאי
    וסך כל ההתנסחות שלי לגמרי פתוחה לקבלה או דיון.

    אני בהחלט מודעת לרצון של כותבים לסדר מילים בכוונות שונות ולנקד בדרכים שמכוונות. אני עצמי כותבת כך. הצעתי הצעות – לפעמים גם אחרי שאני מציעה וחוזרת לקרוא, זה נראה לי אחרת – לא צריך "לקרוע" אותי כמו הייתי מבקר ספרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *