את מכירה את זה כשהם שואגים בבוקר
בלילה לא הספקת לטמון אותם במרתפים שלך
הם בוקעים כמו תינוקות מעוותים גנטית
פצועים הכרתית
שלא זוהו בשלב העוברי
ודורשים את התרופה שלך.
הם פולטים את החלומות שלך שעוכלו בחשיכה
רסיסי קודים משובשים
וזה שוב תורך
לכבס את זה
קרוא וכתוב
ובתשובה לשאלה – כן, מכירה 🙂
ובדקי מייל
אני יודעת לזהות את אלו שמכירים את זה, ואותם אני מחפשת.
שתיכן, למשל. ףׂ
גם אני מכירה 🙂
קראתי מוקדם יותר את השיר. נהניתי וחשבתי שהוא מעניין אבל לא היה לי מה לכתוב כתגובה.
עכשיו באתי שוב וראיתי את ההתכתבויות פה והרגשתי נורא בחוץ. אז, האם אני שואלת אותך ריקי הרוצה את להכליל אותי או שאת מחפשת רק את אלה "שמכירים את זה"?
יולי, תודה, הערך של התחושה שלך לא נופל או מתמעט בגלל שאת לא מזדהה עם החוויה שלי. אחרת זה סתם עדות או יומן.
שיר אמור לעמוד גם בפרמטרים אסתטים ואחרים.
יעלילה, זה בא עם הטריטוריהה 🙂