בינואר האחרון, אחרי שהסתיימה ההרפתקה הכושלת שלי עם NRG, החלטתי שהגיע הזמן לבדוק איך זה לא לקבל משכורת קבועה, בטחון ותנאים, אלא להמציא אותם בכוחות עצמי. לכאורה צעד מטורף בתקופה הזו, ועם הרגלי הבזבזנות שלי וסלידתי מתשובות שליליות; את חלקו השני של המשפט לא המשכתי בכוונה, אני עוד במסע ההוכחה. לעצמי, למשפחה, למכרים ששואלים.. אז מה בעצם את עושה?

כמו שרובכם יודעים, בעשור וקצת האחרון, הקמתי וניהלתי פורומים, קהילות, בשלושת האתרי התוכן הגדולים בזירה הישראלית, IOL, ז"ל, נענע וYNET, מקום שאני חייבת לו הרבה מאוד מהמקצועיות שרכשתי, מקום שהיה העוגן שלי בתקופה החשובה בחיי.

ועכשיו, מה עכשיו? לא, לא מסמרים ונוצות, אבל בהחלט לא פשוט, אם כי מעניין, מאתגר, מפרה, ומספק הרבה מקום להתבוננות על עצמי ועל בני אדם.

אז בואו נגיע לתשובה מה אני עושה, כי היא די ארוכה ומורכבת.

אני מאפיינת מוצרים עם אפיונים קהילתיים ברשת עבור חברות אינטרנט, וגם מקדמת מוצרים/חברות בזירה החברתית, כלומר רשתות חברתיות, בלוגים וכו'. חוץ מזה אני כותבת, בעיקר למעריב סגנון בית, על התחומים שבהם אני כותבת כאן, הורות וצרות אחרות.

התחום שאני עוסקת בו נחשב חדש בשוק השיווק והפרסום, בהגדרה פשוטה מאוד הוא יחסי ציבור בזירות חברתיות, והאפקטיביות שלו עוד לא ברורה מספיק למפרסמים, החשדנות מצד לקוחות המיין סטרים, והעוינות מצד חלק מהקולגות/גולשים, מציבים מציאות מאתגרת במיוחד. תוסיפו לזה מנטליות שחונכתי אליה במקומות שבהם עבדתי, לא כתבתי את המילה פרימדונה, אתם רק דמיינתם את זה, ותבינו שאני מתחשלת; גם בגלל זה אני כותבת פה פחות – העיסוק בעולם הזה גם מאפשר לי הרבה פחות רומנטיקה של מילים. אבל אני אופטימית, אני מאמינה בתחום הזה, אני לומדת מאלו שיודעים יותר, אני מקבלת הרבה החלטות צרכניות כבר שנים באמצעות אינטרקציה במדיה חברתית, ואני מאמינה שאם האינטרקציה שקופה ולא מניפולטיבית, אני לא מאמינה בטוקבקים כמו חברת החשמל, היא יעילה ועשויה להיות גם חסכונית וטובה יותר לצרכנים.

החיכוך במקבלי החלטות בשוק המקומי גורם לי לחשוב לפעמים אם הייתי חווה דרך קלה יותר אם הייתי גבר; רבים מהקולגות שלי במקצוע הזה הם גברים, אולי יש להם שפה משותפת קלה יותר במו"מ?  שיחה נהדרת שהייתה לי היום העלתה אצל קולגה נשית תחושה דומה. היא גם אמרה שלגברים יותר קל לפזר את הרושם שהם יודעים הכל, אבל ממש הכל, ולהבטיח שצפויה אוטופיה לארגון אחרי עבודה איתם.

הניסוי הזה מחזיר אותי לתקופה בהתבגרות שלי שבה השתוקקתי בכל מאודי להיות מישהי אחרת, בעלת מטעני בטחון עצמי שהיו מספיקים להתניע את כל הצבא האמריקאי בדרכו לצפון קוריאה. מישהי שיש לה את הקודים שבהם מדברים אנשים ממולחים, והיא שולטת בהם, ובאיך לשחק איתם כדי לגרום למישהו אחר לעשות מה שאת רוצה.

אבל אני לא. אני מאמינה שאפשר לפלס דרך מניבה גם אם את אומרת את כל האמת ורק את האמת, שאת יוצרת קשר אישי מעניין, שאת מציגה בכרטיס הביקור את הניסיון והמקצועיות אבל לא מתחזה לגוּרו, כי אין באמת כאלו. ובעיקר שקשה לך להסתיר את העניין האמיתי שיש לך בפרוייקט. אני חושבת שזה מפצח אגוזים לא רע בכלל, ואני מתכוונת להוכיח שלא אתבדה בכך. והכתיבה? גם אם תתמהמה, בוא תבוא.

 

 

28 תגובות

  1. וכל הכבוד על האומץ לעזוב את החממה ולצאת לדרך חדשה, במיוחד אחת שהיא much less traveled, אם נרפרר לפרוסט. ולצד כל הקושי, יש גם כיף בלהיות חלוצה, לא?

  2. את יודעת בדיוק מה העמדה שלי בעניין. ואגב, אני לא בטוחה שהאיטיות היא משום שאנשים לא מבינים מה את עושה, אלא יותר משום שעכשיו את עושה מעבר מעולם הנט לעולם התעשיה והתכלס (עולם עם, בין השאר, דומיננטיות גברית).

    פיחוק, יש לך מה למכור? לא, כי אולי תצמח ממך הישועה… וברצינות – כשגבר יוצא לדרך עצמאית, מאחלים לו הצלחה וקוראים לו תותח על. אישה? זה רק כי היא לא מוצאת שום דבר כשכירה וצריך אביר שיגאל אותה מייסוריה (כי מישהו צריך להביא משכורת קבועה הביתה, ואם ישנם גם תנאים סוציאליים אז מה טוב)

  3. מה, אי אפשר לתת פה כוכבים ירוקים?!

    אהבתי את מה שכתבת ומאחל המון בהצלחה,
    יעקב

  4. שלא ראית בדחיית ההשתתפות שלי זו פעם שניה עוינות מצד הגולשים. אני פשוט גם מחשיבה את עצמי מאד מהצד בגלל העניין האקדמי ולא מרגישה נוח בכלל לנקוט עמדה אם היא לא באה לי לגמרי מהקישקע. אני חושבת שזה מאד מאתגר למצוא את הקהל שכבר אוהב את מה שאת מיחצנת ויתחבר אליו באופן טבעי, ואני מסכימה שזה שונה מאד משיווק במדיה חברתית, מעין כירורגיה עדינה.

  5. ולאן שתלכי תמיד יהיה את ההָמוֹן שנאמן לך כי הוא רוצה את הדברים שאת מציעה.
    רוב המנהלים שעובדים איתי הם גברים. יש להם משחקי אגו ותַּחֲרוּתִיּוּת כמו שגברים פשוט רגילים לכך. ודווקא הקול הנשי נשמע ומתקבל בדיוק בזמן שהם לא יודעים לקבל החלטה שבאה מתוך האמירה, החלטתי וזהו, או אני יודע וכך יהיה.
    אל תמעיטי בג'נדר שלך, הרווחת אותו ביושר ובעבודת אהבה. (תגידי, ותודה להוריי) אני לא מצטערת לרגע שאני אישה שטיפסה בסולם המקצועי, מה שגברים אחרים עוד מדשדשים מאחור.
    לפעמים צריך להלביש תַּחְפּוֹשֶׂת חברתית כדי להוציא את האמת שלך בדרך פְּתַלְתּלה החוצה.
    }{

  6. כרמל, בכלל לא. אני מדברת על לעג ל"מומחי מדיה חברתית" וכאלו, נכון שחלקו ביושר, כי יש המון שרלטנות, אבל אני לא מגדירה את עצמי ככה. הזויה, קטונתי 🙂 לא מותג, אשת מקצוע. אני ממש לא ממעיטה בערך הג'נדר, אבל ככל שאני חושבת על זה, יש לי שאיפות שהן מעבר להצלחה מקצועית אני באמת רוצה להשאיר חותם באיך שהרשת מסייעת לאוכלוסיה למצוא מזור, גאולה, זהות. מקווה שזה עוד יקרה.
    חנן, תודה, דווקא היה קישור, לא ברור לאן נעלם, פה בצד . אני גם משתדלת לא להגזים עם היחצ העצמי.
    יעקוב, סייקו, תודה על הפרגון.

  7. לא רק שאני מאחלת לך פריחה ושגשוג אני גם יכולה לומר לך כאישה שגם עזבה מסגרות שנותנות מעמד וכסף ש
    NO RISK
    NO WIN

    בהצלחה
    לכי על זה
    זה רק שלך.

  8. ריקי,

    כמומחית בתחום המדיה החברתית, אולי תוכלי לענות לי על השאלה הבאה.

    בכל פעם שאת מוסיפה פוֹסט, אני לא בטוח היכן הכי אפקטיבי עבורך (ואלי עבורי ;-)) להגיב.
    אני מקבל עדכון בטוויטר ובפייסבּוּק, וקל להגיב מיידית שם ומייד מאות חברים שלך/שלי "מקבלים אותה לפָּנִים", כמובן שאפשר גם באתר בו כתבת אותו (כאן), כך התגובה תירשם בצורה נגישה לטווח ארוך יותר, אבל לא יודע איך וכמה בדיוק קוראייך משקיעים בקריאת כל התגובות של האחרים.

    בקיצור הגבתי לך ב-FB, אבל הואיל ומאמר זה נכתב על נושא שחפצתי מאוד לראות את נקודת מבטך לגביו, והוא נכתב, כרגיל, עם עומק רגשי ושכלתני מעורר קנאה, אני רואה צורך להגיב גם פה.

    "התקופה הזו רק מוכיחה לנו שגם מקומות עבודה שלכאורה העניקו לנו ביטחון, יכולים בלי להניד עפעף לוותר על כישרונות ותיקים כדי לצמצם עלויות, צעד שבטווח האסטרטגי יתגלה כיקר ומטופש.

    לדעתי, התזמון של ההחלטה שלך מצוין, כרגע יש גם ניצול של המצב בשוק בגיוס עובדים במשכורת ותנאים נחותים, אז שלושת "הויתורים" שציינת הם כיום יותר אשליה מתמיד.

    אני מאחל לך שתהיי מושא הקנאה של כולנו."

    נ.ב. לגבי משפטך "אני מאמינה שאפשר לפלס דרך מניבה גם אם את אומרת את כל האמת ורק את האמת"

    גם אני מאמין נלהב של דרך זו, לצערי החיים הוכיחו לי פעמים אי-ספור שאנשים מעדיפים
    להרגיש טוב עם עצמם או עם מעשיהם, גם אם זה אומר שישקרו להם.

  9. אני מוצאת אותו מוצדק בדרך כלל, כשאדם שנולד לפני שנתיים יועץ לחברות וחושב שיש לו ראיית מאקרו בגלל שהוא חי בבועת מצייצים כבר חצי שנה. יש איזה 3 אנשים ברשת שיש להם באמת פרספקטיבה היסטורית ניסיון בתעשייה וראייה שהיא מעבר לאפליקציה אופנתית זו או אחרת, ואת בהחלט אחת מהם, אז אל תתביישי וגם תשתמשי בלעג הזה לבדל את עצמך. המומחיות הנדרשת ברשת היא קודם כל יחסי אנוש והרבה פחות כישורי טכנולוגיה. זה על אנשים פה.

  10. יולי, תודה רבה, טוב לראות אותך כאן שוב, השבוע חשבתי עלייך ועל מייל ששלחת לי פעם. אפילו הזכרתי ממשפט ממנו בלי להסגיר כמובן, בראיון רדיו.
    חנן, אני מסכימה, מנסה להפנים את זה.
    אבי, תודה מעומק הלב. אני כמובן תמיד מעדיפה תגובות כאן, יש פה משהו אינטימי יותר שמאפשר דיון בלי להיבלע בשטף דיונים אחרים. מה שאמרת על מעמד השכירים הוא בין הגורמים שהובילו אותי להחלטה, ידעתי שהאפשרויות הראויות לי מצטמקות עד מתאפסות, ולגבי הסייפא שלך, מוכר לי מאוד.

    כרמל, אני מוחמאת מאוד מאוד מהתגובה שלך. מסכימה מאוד, זה לא הטכנולוגיה, זה אנשים, ותמיד מצחיק אותי אנשים שמתהדרים במומחיות באפליקציה. ואם כבר, מה דעתך על גוגל וייב?

  11. בטח כבר העירו לפני על השגיאה הצורמת והמדבקת.

    "מדיה חברתית", אין דבר כזה.
    או מדיום חברתי, או מדיה חברתיים. והכי טוב 'תקשורת חברתית'.

  12. אבל זה בסדר. כי במילא אני גם לא כל כך מבינה מה אני בעצם עושה.
    סביר שהיית חווה דרך קלה יותר אם היית גבר, כי בכל זאת יש ביאס נגד נשים בקבלה לעבודה ובעבודה. אין שוויון הזמנויות ואפילו אני חושבת שלא חוקקו את החוק של שוויון הזמנויות בין גבר לאשה.
    בל אופן כנראה שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים רק כאשר מופיעה בחשבוננו משכורת קבועה כל חודש.

  13. Thank you Riki for writing this post and opening up this important discussion.
    Thank you Carmel for your comments, it's not often enough that people say these things out loud.

  14. זה מדליק. זה בהחלט הכיוון שהדברים הולכים אליו. אבל כמו כל אפליקציה ערכה הוא פונקציה של מי ישתמש בה ואיך ישתמשו בה. רוב האנשים עדיין לא משתמשים ב-10% מהאפשרויות של וורד. אם רוב חבריי עדיין יישלחו לי אימיילים עם אטצ'מנט בלבד, מה זה יעזור? דור העתיד של האפליקציות מפייסבוק טוויטר ווייב והלאה, מבוסס על נוכחות קבועה או חיבור קבוע לרשת או שאתה מפספס. רוב האנשים שאני מכירה וחשובים לי עדיין עושים ברשת שימוש פונקציונאלי ואני לא יודעת אם זה לא יותר נכון. מה צריך להיות באפליקציה חדשה שתחבר אליה את כל מי שעוד לא פעיל במדיה חברתית עד עכשיו ותביא אותם באמת לעדכן ולעקוב ולא רק לפתוח חשבון ולהיעלם? טוב יש לי הרבה מה להגיד על זה, אולי אני אכתוב פוסט בסוף.

  15. אני לא מאמין שאני נותן תגובת ג'נדר אבל אני ממש לא חושב שבתחום שלך יש איזהשהוא ביאס נגד נשים אלא להפך.
    את אמנם אשה אך זו לא הקבוצה היחידה שאת משתייכת אליה. עכשיו את גם בקבוצת בעלי העסקים הקטנים שעובדים מול המנהל הישראלי המצוי.והיחס נגרר מזה לא מתוך היותך אישה.
    קל לדמיין את הגברים ישות מאוחדת שהיו ביחד בסיירת ולכן הרבה יותר קל להם לתקשר אבל זה נכון רק לגבי חלק קטן מאוד מהגברים.
    וזהו, אני אשתוק לפני שתבוא חב"ה ותתן לי באינדוקרינציה.

  16. תקשורת חברתית נשמע יותר טוב, אבל גם לא מספיק ברור.
    כרמל, בהחלט מחכה לפוסט שלך.
    יעל, תודה על ההשראה שנתת לי אתמול לפוסט, ולעוד הרבה מחשבות שלא הצלחתי לבטא כאן. הדבר הטוב שקרה הוא שבן זוגי קרא ולא הסתייג מהחשיפה האישית אלא אמר, זה עולם חדש, הכל שקוף עכשיו.
    טל, אולי לא סיירת, אבל אתה לא חושב שיש להם שפה ואתוסים משותפים? אני מסכימה לכך שאני בקבוצת בעלי עסקים קטנים שנמצאים מול המנהל הישראלי (ואגב, השבוע הייתה לי הפתעה נעימה מאוד מאחד מהם, מקבל ציון גבוה ביחסי אנוש, והאתר שלו מאוד מצליח).

  17. אולי אני חוזרת על מה שנאמר.
    אאל"ט ראיתי במקום אחר שהגדרת עצמך כחלוצה, וזו בדיוק ההגדרה ההולמת למה שכתבת.
    חוץ מזה שמעתי אותך באיחור אצל נויבך והתעצבנתי על ה*גבר* שלא הקשיב ורק שמע את עצמו ולא נתן להשחיל מילה.

  18. אני חושב שגם הפוסט הזה, כמו אחרים שלך, כתוב באומץ אישי, לחשוף, לפתוח, להראות דברים גם אם הם לא מושלמים, או עם קשיים, או מורכבים, או עם פחדים, לחשוף גם את החולשות, ולכל אחד חולשות וחוזקות
    כמי שהכיר אותך גם קצת כ"בוסית" בוואינט אז אני משוכנע שאת עושה טוב עם מה שאת הולכת ומאמינה בו, גם הדרך תהיה מעניינת וגם התוצאות
    ואגב, נראה לי שמחמאות ייתכן וצריך לתת גם לבעלך, על כך שהוא כנראה סבלני ו"נותן" לך את ה"חופש" לעשות מה שאת חושבת שאת צריכה לעשות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *