שיט, שרק לא יתפוס אותי על המחשב בזמן שהוא קורע את התחת בגינה.
ביתי, אהובתי, תמתי, שתקי!
הכרס הגדולה הזו, זה באשמתי? הנה היא לוקחת עוד מצה.
בוקר. ריחות בית, ריחות משפחה, תוקפים את החושים בסחרחורות.
אני יודעת שהוא שונא את התבשיל שלי ולא נעים לו. רואים בעווית הקטנה בזווית הפה.
הסטטיסטיקה הזו, על מה היא נסמכת? האם גם סתם זוגות מיואשים בפנים? וכמה בעיר הזו?
פעילות זה יופי, אבל אני רוצה להצטנף עכשיו לכמה שעות עם אליס מונרו.
הלוואי שהארנק שלי היה מתנהג כמו סל הכביסה הזה
עוד מעט, תראו קצת טלוויזיה. רק טיפה.
מחר אני פוגשת את אחת הגיבורות שלי, ואין לי מושג איך אעמוד מולה, או אשב.
(אני מקווה שעמדתי ב140 תווים, נכתב כפארודיה על האתר השטני שגוזל את זמני)
אבל התיאוריה לא מחזיקה מים. גם הראיון של אותה עיתונאית בתוכנית הבוקר של דב גילהר. אבל ניחא, זה מוכר וזה עושה כותרת וזה מה שחשוב. אפילו אם זה יותר מ- 140 תווים.
ובהצלחה מחר, אני אהיה במקום הקבוע לשמוע איך היה והלוואי ותהיי עדיין באותה אופוריה והתרגשות וכיף.
קצת עצוב, הרבה אירוני, ציני, קצת מיואש, מבולבל אבל אני גם חייכתי, כי יש כאן הרבה הומור מצויין
לגבי הכתבה, וואהו, היא חזקה, תודה על הקישור, היה מעניין לקרוא, ולא מפתיע, כשיש עיר חדשה, מזוייפת, לא אמיתית, עם בעיקר זוגות צעירים ולא משהו שמלא בכל סוגי האוכלוסיה אז זה מה שנוצר בין השאר, יש הרבה סיבות, חלקן היה כתוב בכתבה, כמו שנשים מנותקות מחברותיהן ומאימותיהן למשל, או שאין רווקים שיסתכלו עליהן ברחוב…, הרבה סיבות ועיר אחת, אבל הגירושין ינצחו את הנישואין, אולי מעציב אבל לשם זה הולך, יש הרבה דברים חסרי שחר וחסרי תכלית וסיכוי בחיי נישואין, זה המצב
לא הצליחה להוכיח את התיאוריה, לא הביאה הוכחות וחבל. היה שם הרבה פוטנציאל. ותודה, כמובן שתשמעי.
שרון, תודה רבה. אני חושבת שהרבה אנשים יתרעמו לנוכח הטענה עיר מזויפת, חברה טובה שלי גרה שם. הבעיה היא שהיא נוצקה במין תבנית זהה שמיועדת למשפחות, סינתטיות לא עושה טוב לנשמה כנראה. אבל אני לא בטוחה שהגירושים ינצחו. אנשים רוצים להיות בזוגות.
לעיר חדשה, מזוייפת, לא אמיתית… וכו' מבוססת מנסיון אישי או משמועות?
תבנית זהה שמיועדת למשפחות היא בעייתית, סינתטיות היא סוג של זיוף, יש בעיות בעיר הזו, למרות שתוכננה מחדש, אבל זו אינה העיר החדשה הראשונה שנכשלת, בעולם יש כמה דוגמאות
ברגע שאין את כל או רוב המרקמים העירוניים השונים והמגוונים אז הניסוי מועד לכישלון
מודיעין אינה כישלון טוטאלי אבל הוכחה כבר הבעייתיות הרבה שיש בכל מיני אלמנטים אורבניים קיימים או לא קיימים שם
הכתבה מאוד מעניינת, לקחת את הסטטיסטיקה ולבנות ממנה תיאוריה, אני כן השתכנעתי שיש מצב, מכיוון שגם אישית שמעתי על מקרים בעייתיים שהעיר עושה לזוגות, ולא בהכרח שזה נגמר בגירושין אבל היה בדרך לשם
אנשים רוצים לחיות בזוגות, זה טבעי ויש בזה הרבה מהנכון והטוב אבל שוב ושוב הזוגיות מתנפצת בפנים, לכל כך הרבה אנשים, עם או בלי ילדים, עם או בלי נישואין, בכל מיני גילאים ומעמדות וכ"ו
אפשר להמשיך להאמין בזוגיות, זה אולי נכון כך, אבל צריך גם להיות מוכן למפץ, אם במקרה יגיע
אני לא מכיר ממש את טוויטר אבל זה שהבאת מקצת מהטלגרמות שהיו אמורות להגיע לשם, כביכול, והגיעו לכאן, זה היה אחלה רעיון
התיאוריה היתה מבוססת על מספר המתגרשים כפי שנמסרו מהנהלת בתי הדין הרבניים.
מכיוון שלא מדובר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל מה שנמסר הוא שבמונחים מספריים עלה שיעור הגירושין במודיעין ב-24% לעומת שנה קודמת.
אף אחד לא בדק (מה הם עיתונאים?!) כמה אוכלוסיה נוספה לעיר באותה שנה, והאם שירותי הדת בעיר התרחבו ואיפשרו לאנשים שפעם התגרשו במקומות אחרים, להתגרש עכשיו קרוב לבית.
המציאו מטרה, סימנו מסביבה פגיעה ולא טרחו על החץ והקשת.
ככה באמת נראתה הכתבה
ההיסטריה שלך מטוויטר מעוררת רחמים – את לא חייבת להשתמש בכל כלי טכנולוגי טרנדי ומצד שני את לא חייבת לתקוף אותו באופן כל כך מגוחך.
זו רק טכנולוגיה שכנראה לא מתאימה לך – תרגעי סמולנית קטנה
ויש סמולנים מצטיינים ממני, אם כי, אני מייחלת להסתלקותו של ליברמן מהמפה ומישראל בכל דרך שהיא.
לגבי ההיסטריה, שאלה לא רעה. אני מניחה שיש לה תשובות, דווקא בדרך כלל אני לא היסטרית מדברים חדשים, להפך.
שרון, יש סיבה שהכתבה כל כך מעסיקה אנשים ומדברים עליה. היא נוגעת במקום כואב, במצוקה שמטרידה המון אנשים, איך נשארים, איך צולחים את המהמורות האלו. אני לא בדיוק יועצת זוגית, אבל אני חושבת שאם אנשים ילמדו שהם צריכים את החדר משלהם, הפינה שלהם, להמשיך לטפח את העולם האישי שלהם, לתת לו מקום, וגם לא להפסיק להקדיש לזוגיות – כן, גם על חשבון הילדים, כולם יצאו נשכרים מכך.
אם יורשה לי לומר, מתגרשים כאן כמו בכל מקום.
מודיעין דפוקה מכל כך הרבה בחינות, אבל הזוגיות דווקא מתחזקת אצל חלק מאיתנו לנוכח השממה בחוץ.
וממילא התיאוריה על ההתמלאות מבחוץ, לפיה תסיסה תרבותית ובתי קפה הם שהופכים מקום לחי, מופרכת בעיני.
אדם יוצר לעצמו מרחב פנימי – יצירה, משמעות, אהבה, נתינה, אכפתיות וכן, גם זוגיות. המרחב החיצוני יכול להוסיף לכל אלה, אבל לא לגרוע. מרחב חיצוני, אגב, הוא לא רק מוסדות. הוא בעיקר אנשים, קהילה.
כל הבתים הדומים במודיעין דומים למדי לבתי תל אביב המקסימה, הדומים אף הם זה לזה. מאוד.
תל אביב נולדה לפני מאה שנה מהחולות, ומודיעין נולדה לפני 10 שנים מהגבעות עטורות הרקפות והכלניות. הילדים שלנו כבר יאהבו אותה כי היא ביתם מלידתם. יהיו פה יותר אפשרויות ככל שיגדלו והם יגידו – זוכר שהיה רק תיאטרון אחד? זוכר את בית הקפה ההוא שנסגר? זוכר שאבא היה נוסע לתל אביב ואמא לירושלים, רק כדי לעבוד?
תהיה למקום היסטוריה, יהיה לו עומק, והכל יראה פתאום מקסים. ככה זה עובד, לא?
אלא אם אתם מפתח תקווה – שם, זה גיהינום אמיתי.
(סתם, סתם.)
זו עיר מתוכננת מדי, סטרילית כמו שאמרה האישה בכתבה. אין בה שום הגנות. הכיעור שלה הוא פונקציונלי ולא כתוצאה מבלאי טבעי ופסולת אנושית כמו בתל אביב. מודיעין כל כך מכוערת עד כדי כך שבינה לבין פתח תקווה אבחר בפתח תקווה.
המילים נוטפות השינאה שלך כלפי ליברמן – שאני עצמי לא ממש מחבב – מוכיחות עד כמה הסמול הישראלי מורכב מזבל אנושי כופר ומכוער.
דמויות מחליאות כמו יוסי שריד, שולה אלוני ועוד אחד שכבר ז"ל הן האבות הרוחניים של הזבל הסמולני שחותר תחת מדינת ישראל ממניעים של אגו.
הלוואי שמתישהו תזכו לגאולה חבורת שונאי ישראל מטורפים ואומללים.
בעבר השחור של העם היהודי היו קאפואים בתקופת השואה – איני רואה כל הבדל בין הסמול המטורף לבין הקאפואים
שיהיה שבוע טוב לעם ישראל והלוואי והסמולנים החולי נפש יחזרו כבר בתשובה
לפי דעתי כל המדינה הזאת דפוקה כבר הרבה זמן רק אנחנו לא מודים בזה
היום שלי היה דומה, לא כולל טוויטר כמובן. ולגבי מודיעין, איכשהו, מבלי לגור שם, אני מסכימה עם רוני.
גם הפוסט, ובעיקר התגובה של "מרחם".
לפעמים אני תוהה אם הטרולים האלה הם סתם שמאלנים מתחזים שמנסים להכפיש את האופי הימני.
תודה. ואני בינה לבין פתח תקווה אבחר דווקא בה, כי פתח תקווה נראית לי כמו תחתית הייאוש בעולם. אורית, נשמע לי שאת מוסיפה פרמטרים מעניינים, לא חשבתי על זה.
פעם שמעתי איזה ראיון ברדיו עם ורדה רזיאל שהובאה שם על מנת לצקצק בלשון נוכח שיעור הגירושין בארץ. ורדה, שאי קיו לא ממש חסר לה, אמרה שהיא בכלל לא מודאגת מכך שכל כך הרבה מתגרשים, אלא להפך – היא מודאגת מכל אלה שממשיכים לחיות יחד חיים נוראיים, שנשארים יחד באומללות גדולה ולא מעזים לפרק את זה.
כאלה יש, נדמה לי, גם בערים פחות מלאכותיות ממודיעין