תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית, שְׁנַת צָהֳרַיִם
אֲנַחְנוּ שׁוֹקְעִים בְּמִטַּת הַהוֹרִים
הַיְּלָדִים מִשְׁתַּקְּעִים בַּנּוֹצוֹת
אֲנַחְנוּ בּוֹלְמִים חַרִבוֹת
הַסּפוֹג נָסוֹג
מִוִּיבְּרַצְיוֹת חוֹם וּמַגָּע
שֶׁעוֹד יַהַפְכוּ לַמִּפְגָּע.
הָאִינְטִימִיּוּת כְּהַדָּחָה שֶׁל הָעַצְמִי
כְּתָא כֶּלֶא קְבוּצָתִי.
אֶחָד, מִי יוֹדֵעַ
מְזַמְזֵם בְּנִי
קרוא וכתוב
תוציאי ספר
אחלה שיר
שֶׁעוֹד יַהַפְכוּ לַמִּפְגָּע.
הָאִינְטִימִיּוּת כְּהַדָּחָה שֶׁל הָעַצְמִי
כְּתָא כֶּלֶא קְבוּצָתִי.
שלוש שורות מסגירות.
משפחתיות היא ערך בחברה שלנו, המנוגד לערך האינדווידואליזם.
באמת אחד מי יודע, קישור נהדר לתקופה.
משפחה/הורים/ילדים/אינטימיות/עצמי/קבוצתי
אחד עם כולם, אחד מול כולם
מבריקי
הכל בגוש אחד סמיך של הומוגניות והטרוגניות, תמצית התסכול וההנאה, שתי קצוות
משובח
לא תאמין מה רוני עשתה בשבילי, בדוק מייל תיכף
רוני, אני שמחה שזה עבר, התלבטתי בדיוק על שורות אלו.
עמיחי, רוני שרון.
ומודע לעצמו מאוד..
את "פשוט זה לא "שערכו בעז גאון ואפרת מיכאלי (יצא בעם עובד)
ותגי עד כמה את לא לבד
המשפט הזה עושה לי צמרמורות. "אֲנַחְנוּ שׁוֹקְעִים בְּמִטַּת הַהוֹרִים" – …בשבילי מִטַּת הַהוֹרִים זו המיטה של ההורים שלי.
לא המיטה שלי.
במשפט הזה, יש בפירוש אסוסיאציה לשקיעה במיטה של ההורים שלנו, דפוסים וכו
דפנה, הספר בעל ערך מבחינה ספרותית? את הכתיבה של בועז גאון אני מאוד אוהבת
זה מזכיר לי את הצהרים של ערב פסח
השקט שלפני הסערה
ובהחלט הגיע הזמן להוציא איזה ספר
יש שם 19 מאמרים,רשימות אישיות על כל מיני דברים שקשורים לזוגיות, ילדים, יחסינו לגוף שלנו, הציפיות שלנו ממשפחתיות, האכזבות שלנו ממנה…
בעז גאון כתב שם מאמר בהחלט מצוין שבו הוא מקטר על כך שכגבר אין לו זכות לחדר משל עצמו, אפרת מיכאלי, שהיא גם אשתו, כתבה על אבדן העצמאות הכלכלית שנולד עם האימהות – שווה לקרוא.
בחודש הבא אעלה ראיון שעשיתי אתם, הספר בהחלט מוצלח