שמונה בערב, אתמול, דפיקה בדלת. א' פותח ובפתח גבר, אשה וילד קטן. הגבר מבקש תרומה, הוא אומר שאין לו כסף להאכיל את הילד, מציג כתבה מנוילנת שבה מסופר סיפורם. איבדו עבודה, נזרקו מביתם. "לא עולים, לא עובדים זרים, ישראלים. עוד מעט יהיו הרבה כאלה" אומר א'.
רבים מחבריי מחפשים עכשיו עבודה. ואני בחרתי תקופה מעניינת מידי להיות עצמאית . על החוויות שאני שומעת מהם כדאי לכתוב ספר, זה פשוט לא יאומן לאן הדברים הגיעו.
אלו שנצמדים בכוח למקום העבודה סופגים את האימה לא פחות – פיטורים שרירותיים ללא קשר למצב החברה, קיצוץ שכר של 15% מסיבות פוליטיות בלבד למרות שהחברה מצליחה, ואילוץ לעבוד הרבה יותר שעות ללא תגמול.
אלו שמחפשים, מצבם קשה יותר. חברתי המוכשרת והמנוסה בתחומה הגיעה לכך שיחזרו אליה אחרי ששלחה קורות חיים. העבד מצידו השני של הקו אמרה לה שהדרישה היא לעבוד מתשע בבוקר עד שש וחצי בערב עבור ששת אלפים שח נטו. תחשבו כמה זה לשעה לבד. והסיפור לא נדיר בכלל.
הייתי מקליטה את השיחות האלו ומעלה על אודיו, משדרת את זה באתרי התדמית של החברות.
העיקר שבנק לאומי מבטיח שיהיה בסדר. זה בהחלט מרגיע. אנחנו תמיד יכולים להשתעבד להלוואה שלהם במציאות השכר והעבדות החדשה.
צר לי ריקי, אבל המצב הוא כזה כבר די הרבה זמן. לצערנו הנפוטיזם והקישוריות החברתית תפסו מקומם בתעשיה בשנים האחרונות ואם אתה לא מכיר, אין לך שום סיכוי (על אחת כמה אם את לא מכירה…)
וקצת שעשע אותי הזעזוע שלך מ 6000 ש"ח נטו, אני יכולה לספר לך סיפורים מסמרי שיער על עובדות מדינה שעושות את אותו התפקיד כבר 7-10 שנים, ללא אפשרות לקידום ובשכר שלא רחוק משכר מינימום.
הן עובדות עשר ומשהו שעות ביממה?
את צודקת בניתוח שלך.
רבות מהן מגיעות לעבודה כבר ב- 6:30 ולעיתים נשארות גם עד 16:00 (תלוי באם משאבי אנוש אישרו להן שעות נוספות לאותו החודש…)
לפני שבועיים גיליתי ששתיים מהן נשארות עד 19:00 כל יום (או הולכות וחוזרות) כדי לנקות את הבנין בשביל 1000 שקל נוספים.
*רובן לא אקדמאיות אלא בעלות 12 שנו"ל, אבל סופר מקצועיות ואינטיליגנטיות, עם מוסר עבודה חושלוקי, רק שלא היה מעולם מי שיממן להן תואר, אז הן משקיעות בקורסים לגמול השתלמות.
מה אני אגיד לך ריקי? תסתכלי מסביב, העולם האמיתי זה עוף העמק, משרדי ממשלה ושאר תעשיה. אינטרנט ו-ווב זה יופי, אבל זמין רק ליודעי חן.
וכל הזמן יש תחושה של עפעוף קל ואנחנו שם
הם נוכלים.
המצב הכלכלי גרוע אבל עדיין יש דרכים
יותר מכובדות לפרנסה מקיבוץ נדבות . .
1. יהיו הרבה כאלה, כן, לצערי, לצערינו
2. הקפיטליזם פשט את הרגל, מזמן
3. אבל לנו יש עכשיו את ביבי בשלטון
4. אוטוטו יגיע זמן מהפיכה
5. שוק העבודה נהייה מזעזע ואכזרי במיוחד
6. תחשבו על אדם בן יותר משישים למשל שמחפש כיום לעבוד, איזה סיוט הוא עובר
7. החברות המנצלות את המצב, מקווה שיגי יומן, או יומם של מנהליהן
8. ריקי, מה שכן, אני ממש לא מבין את הזעזוע מ-6 נטו, ממש לא, תשע עד שש זה רגיל, ושש נטו זה רגיל, אפילו יותר מרגיל, מכיר הרבה כאלו, וגם מכיר מקרוב אנשים שעושים הרבה שעות נוספות כדי לקבל קצת יותר, קל זה לא, נכון, וראוי שיהיה יותר מתגמל אבל זה המצב, יש המונים שמרוויחים הרבה פחות משש נטו
ולו בגלל שמפוטר שמכבד את עצמו לא ייקח איתו את הילד לקבץ נדבות מבית לבית אלא יילך לנקות משרדים בערב, וחבל שיש אנשים ש"מזנים" את הילדים שלהם, עצוב מאוד, יותר מהעוני עצמו.
אני מכירה את הסיפורים האלו כבר זה עשור. בתקופה שלכאורה ולא לכאורה היה שפע כלכלי.
וגם אני עצמי בהיותי פרילאנסרית, היו תקופות בהן עזבו אותי בזה אחר זה לקוחות כי כל מיני גרפיקאים בגרוש שעשו קורס של יומיים על פוטושופ ופתחו חברות מיתוג עלאק הציפו את השוק במחירי אפס, וכמובן שלקוחותי היקרים העדיפו אותם על פני. ובתקופות האלו ירדתי מתחת לקו העוני. וכאמור אני פרילאנסרית אז אין לשכת האבטלה ואין דמי אבטלה וכלום…
בקיצור, לא חדש העסק והולך להיות נורא. הרבה יותר נורא ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.
בהדחקה למרחקים ארוכים, תרשי לי להתעלם לרגע מהמצוקה שהפוסט שלך מחלחל לתוך שרירי השלד שלי, ולומר ששמחתי לגלות ברשימת הדיסקים שאת שומעת את החדש של אנטוני והג'ונסון, שהוא בעיני נפלא נפלא נפלא, וגם להודות לך על הרשימה ההיא מלפני כמה רשימות על המוזיקה שאת אוהבת. היא שיגרה אותי לחנות וחזרתי עם אוצרות, ככה שיש לי במה לשקוע בלי לחשוב מחשבות פסימיות.
אני המומה מכמות העבודה שמסתובבת בשוק, הזמנים שבהם יש עדיפות למבצע עצמאי איכותי וזריז על פני שכירת עובד קבוע מאפשרת בחירה מעניינת ועיסוק בהרבה דברים מרתקים במקביל, זה לא שלא קשה, קשוח מאוד, אבל יש לזה גם צדדים טובים..
מה שכן, מוצרי האשראי של לאומי הם באמת שחיטה בריבית דריבית
מיכל, אני חושבת שהתגובה קצת מתנשאת. אני מאמינה שאף אחד לא עושה דבר כל כך נורא אם אין לו ברירה, להיזרק מהבית עם ילד, דבר נורא. חוויה מחרידה. גלי, אולי הם ממילא מנקים משרדים, ואולי לא קיבלו אותם לנקות כי יש מאות קופצים עכשיו על כל משרה ואין בה אפילו שכר מינימום שיכול להחזיק דירה בשכירות. שרון, השאלה היא אם אפשר לפרנס משפחה מ6 נטו? בחישוב מהיר אני מגיעה למסקנה שממש אי אפשר, וניתן רק להסמך על שולחנם של הורים שהפכו עניים יותר ממילא, או על שולחנו השוחט של בנק לאומי. אסתי, כן, אני מבינה, ולדעתי יש גם עניין של אפליה גילאית, לא?
דפנה, שימחת אותי מאוד. ממש טוב לשמוע.
עמית, אשמח אם תכתבי לי, נשתף טיפים.
לא מפריע לי שהם לא מנקים משרדים בערב, מפריע לי שהם סוחבים איתם ילד כדי ליצור טלנובלה חיה וחושפים את נפשו התמימה לאיכסה הזאת
זה כ"כ 1997. יש טרנד חדש: קיבוץ נדבות בפייסבוק.
הציעו לי היום עבודה ליום אחד בשכר מינימום: 6 שעות או יותר, כמה שיצטרכו, בחוץ בשמש בלי צל, בלי כסא, בלי שירותים, בלי ברז או קומקום, מטרים ספורים מסככת רפת בניחוח זבל.
יש הרבה בעיות, זו לא אחת מהן, עד כמה שאני יודעת. בכל מקרה לא אצלי, כי ממילא אני נתפסת כצעירה לפחות בעשר שנים מגילי אם לא בחמש עשרה.
ולא. אין בשוק כל כך הרבה עבודות לפרילאנסרים. לא ברור לי מאיפה האינפורמציה הזאת מגיעה עמית. בכל מקרה השאלה באיזה תחום. אבל כן, שוק העצמאים רווי באלו שמציפים אותו במחירי הצפה כלומר באפס כסף ומורידים את השוק לזנות ככה שבהחלט תוכלי לקבל עבודות פרילאנס. בשתי לירות לשעה או לפרוייקט. זה כל הסיפור.
ככה העיתונות מלאה בפרילאנסרים שמקבלים 50 ש"ח לטור????!!??!! ככה שמעתי (ווי-נט לדוגמא) וכו'.
בתור אקדמאית בתחום השירותים, שמצאה את עצמה בלי עבודה לפני חודשיים, ראיתי משרות של חמישה ימים בשבוע 9-7 (ונכונות לשעות נוספות) + ימי שישי 9-1 ב 6,000 ברוטו. אני חוזרת, ברוטו.
הם לא ישראלים ?
הם ועוד איך ישראלים.
ההנחה הסמוייה לפיה זה "בסדר" שעובדים זרים נעשקים לחלוטין, ועולים מרוויחים מינימום, חוזרת אלינו בהפוכה, מתנפצת בפרצופנו.
פוסט מעולה, ומה שאת קוראת "אפוקליפסה" הוא לדעתי המשך טבעי של כל מה שקורה כאן בשנים האחרונות.
(ואצלי בחברה המצב בסדר, יכול להיות שנאחזים באיזה קנה רצוץ בלי לדעת. נצמדים בכוח, כמו שכתבת).
אם היית יודעת כמה אני מרוויחה לשעה
המצב קשה וכל עבודה זה דבר טוב
ושתביני אני עובדת בבית ספר למחול
אבל השכר מזעזע
אבל אני ממשיכה לחפש
בחיפוש. מכל ליבי.
אין ספק שמהצד השני של חברות שמנצלות את המשבר לניצול של עובדים יש חברות שפשוט לא ישרדו אם לא יורידו שכר ויצמצמו בכוח האדם. ולא השתכנעתי, 6000 ברוטו, אני טעיתי, זו משכורת לצעירה שגרה עם ההורים, לא למי שחי כאן, ובטח לא למי שמפרנס משפחה.
בוודאי שעולים ועובדים זרים הם ישראלים, הוא אמר את זה בתגובה לשאלה שלי, ונכון, העובדה שלקחנו כמובן מאליו את העושק שלהם בהחלט מתפוצצת לנו בפנים עכשיו. מסכימה.
תודה רבה
אומרת כך:
בשנת 2007 המשכורת הממוצעת לאישה היא 6000 ש"ח ברוטו. לגבר, אגב, 9300 ש"ח. ולכן 6000 ש"ח נטו זה מעל הממוצע בהרבה. ואם תקחי את סך כל הנשים העובדות, תמצאי שמספר הנשים המרוויחות סכום זה ומעלה הוא זניח ביותר.
איך חיה משפחה מסכום כזה? או שיש בן זוג שעובד גם הוא, או שיש הקלות והנחות כחד-הורית (וצריך לחשב את זה כהכנסה נוספת). אם גם זה לא מספיק אז עוברים לפריפריה ומשלמים 1500 ש"ח שכ"ד.
http://www.urbandictionary.com/define.php?term=I%20hear%20ya