זה לא נעים לראות רשת חברתית שמתרוקנת מחברים, ומתרוקנת מריגושים, במיוחד כשהיית משיגה הרבה מאלו עד לא מזמן, והנה, כבר לא.
עד לא מזמן גלשתי בקפה כמה שעות ביום. בניגוד לכמה מחבריי המקצועיים האנינים ממני, אהבתי אותה למרות חולשותיה הטכניות, אהבתי אותה דווקא בגלל השקיפות האנושית של התהליך שעברה. רשת שהתחילה במטרה להיות נטוורקינג עסקי, התמסדה כמועדון פו"פ גלוי ומלא יצרים מוכרים. הרשת היא סיפור הצלחה מבחינת הארץ, ממה שאני מבינה מהסקרים, אבל הרבה מהחלוצים שבילו בה בעבר, לא כותבים בה עוד, וגם אני לא.
על הבעייתיות בבלוג שחי בסביבה חברתית דיברו פה בדיון הקודם. אבל גם לקרוא כבר איני טורחת כמעט, ואני מצרה על זה, אני מחבבת את האנשים שעובדים שם ומעריכה את המאמץ הברור שהם עושים לענות את צרכי הקהילה ולשלב גם תכנים. אבל איך אני יכולה לאתר תוכן שעונה על צרכיי בתוך פוסטים חדשים של 500 חברים, אני לא אוהבת לסרב כמעט)? בשביל זה יש גוגל רידר וגם הוא מציף מידי. כשהחברים שלי הולכים ונעלמים משם, מקדם האינטרקציה גם הוא נעלם, אז מה עכשיו?
זה מביא אותי לכמה מסקנות.
במציאות של רשת רוויה ברשתות שהולכות והופכות מפולחות ומשודרגות טכנולוגית, רשת שלא תתקדם לפי האבולוציה הטכנית האוטופית של השוק ושל דרישות המשתמשים, ראו מקרה השדרוג שעשו השבוע פייסבוק, תאבד חברים, במיוחד אם הם ותיקים וצמאי התפתחויות, וגולשים בעוד כמה אתרים חוץ ממך.
גל מור כותב היום על סקר שמראה שהרשתות החברתיות לא מרחיבות את הקשרים החברתיים שלנו אלא להפך, מצמצמות, ואני יכולה בהחלט להבין, קשה מאוד לנהל קשר רציף בחיים עמוסים כל כך, אבל רשתות שלא יאפשרו לסנן באופן חכם את העדכונים והתוכן שאתה רוצה לקרוא, וגם את החברים שאתה מעוניין לתקשר איתם, ולא רק להוסיף כי זו פעולת נימוס בסיסית, תתקל באכזבה כמו זו שאני מדברת עליה.
בשורה התחתונה, רשת חברתית צריכה לחתור לענות על הצורך הסמוי והגלוי של משתמשיה. הצורך הזה, התועלת שהרשת תפיק עבורם בניהול החיים המקוונים והחברים שלהם, היא שורש הדביקות שאליה עורגים כל מנהלי הרשתות. עוד לא מאוחר מידי.
את מעלה פה נקודה נכונה ביותר, בתור מי שהיה חלק מצוות הקפה, כבר בתחילת הדרך היתה בעיה רצינית של שליפת התוכן משלל הפוסטים והדיונים החדשים. שיטת התגיות לא ממש תפסה, ושליפות העורך אכן לא יכולות להתבצע בזמן אמת, כמו בטוויטר. ובאמת חבל שכל כך הרבה כותבים מעולים הולכים לאיבוד בתוך ים תוכן. גם אני מבקר שם הרבה פחות ומעדיף את פייסבוק.
שבת שלום
):
בגדול, רשת חברתית מורכבת מאנשים. בהתחלה היו אנשים מעניינים (את אחת מהם), כותבים מאוד מאוד מוכשרים, ונכון, גם המון עסקים – לפחות לי. היום – המעניינים מיצו את העניין ועברו הלאה. גם העסקים נגמרו.
הקפה מנסה, אגב, לעכבEר את עצמו עכשיו ולהחזיר את הסלבס לעסק. לא יודע אם מצליח לו.
פרט לכך, ד"ש משגרירות פולניה. שמעתי היטב איך השחרת שמי בפובי.
}{
אני די מרפרף שם לעיתים.
לירון, תודה, אני השחרתי? פויה, בחיים לא!
להגנת הקפה, לאון, צריך לומר שאין בישראל סיכוי למערכת כמו פייסבוק, עם 300 מתכנתים שיכולים להדביק את הפערים כל הזמן.
הנקודה שהעלית ריקי מעניינת בשתי רמות שונות.
באופן אישי גם אני קצת שבעתי מהקפה, אבל תהיתי האם המשמעות היא שקצת נמאס לי מהאנשים ב"מעגל" שלי, ואולי אם אני ארחיב/אשנה אותו זה יחזור להיות מעניין, וזה קשור לסוגיה של הזיהוי/מציאה/הצפה של התכנים המעניינים בתוך ים התוכן.
מי שנתנו כלים ממש מעולים להתמודד עם ההצפה הזו היא יאהו פייפס (Pipes), אבל למרות שהממשק מגניב לחלוטין, הוא ללא ספק מורכב מאוד, ואין סיכוי שהמשתמש הסביר יאמץ אותו.
האם אנשים ישתמשו בפתרון של פייסבוק? שאלה טובה. אבל צריך לזכור שעדכוני סטטוס לעולם יהיו קלים יותר ל"עיכול" מפוסטים ארוכים, ולכן גם בעיני הם לא ממש תחליף.
תודה הדס, לא מכירה את יאהו פייפס, אנסה אותו בהקדם. אני לגמרי משוכנעת שנמאס לך בגלל היעדר היכולת לשלוף את התוכן שמעניין אותך.