הַשִּׁירָה תִּבְלֹם אֶת הַלַּהַב

הַמִּילִים יִהְיוּ שֶׁכַּפְצִים

דִּמּוּיִים יַעַטְפוּ מַאֲכֶלֶת

בִּשְׂמִיכַת נוֹצוֹת

הֶחָרוּז הַנְּקֵבִי יִנְקֹב מְחִיר

שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ

6 תגובות

  1. אני כבר יודעת שאנחנו מגוננות על השירה ולא להיפך. ויונה אמרה משפט שהוא נכון ותואם לזה "הטירוף שמר על תמימותי" וזו התכונה שמיפה את כוחנו ומניחה לנו להמשיך ולכתוב

  2. (שהשירה תבלום את הלהב וכו')

    סוג של וריאציה נשית על וכיתתו חרבותם לעיתים.

    ואני אוהבת את זה. מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *