הטוקבקים שם כולם שייכים לאדם אחד, מאוד מופרע ופסיכוטי, וזהותו ידועה לי. הוא גם השתולל בבלוג כאן היום. רבים מהגולשים בפורומים לספרים מכירים את נחת כתיבתו המכוערת, וגם את זהותו. הגב
קראתי מהמיית לבי, ובגלל שאני זקוקה למשקפיים ומתכחשת לזה, בטעות לגמרי "ותאומתה בלונדון"… שגם זה סוג של בריחה, רק קצת פחות מיואשת מזו שתארת בשיר. הגב
בדרך כלל אני לא מגיבה כי זה בנאלי להגיד "אהבתי את השירים". ואהבתי מאוד את הפוסט הקודם (מכתב גלוי). חומר למחשבה. תודה הגב
שירים מוצלחים ומאוד את (או לפחות את כפי שעולה מפה…). אהבתי בעיקר את השני, כן ירבו!
🙂
איזה יופי – המשך הצלחה
מזל טוב, ריקי. על פי הטוקבקים שם מישהו מאד מקנא בך.
הטוקבקים שם כולם שייכים לאדם אחד, מאוד מופרע ופסיכוטי, וזהותו ידועה לי. הוא גם השתולל בבלוג כאן היום. רבים מהגולשים בפורומים לספרים מכירים את נחת כתיבתו המכוערת, וגם את זהותו.
!
תודיעי על טרולים מראש. נקצץ את ראשם. את לא היחידה ואני שונא את זה
מרגש באופן דוקר כזה. בהצלחה.
קראתי מהמיית לבי, ובגלל שאני זקוקה למשקפיים ומתכחשת לזה, בטעות לגמרי "ותאומתה בלונדון"…
שגם זה סוג של בריחה, רק קצת פחות מיואשת מזו שתארת בשיר.
כמה יפה. ברכות ר. 🙂
ימימה, עמיחי, בתיה ודפנה.
עמיחי, קראתי את הזבל הזה בטוקבקים וצחקתי וגם ריחמתי על מי שכתב אותם.
נוקבת ממצה וחודרת
המשיכי כך
ברגישות ובעוצמה
שמחה מאוד בשמחתך!
שכחי מהטרולים, השירים מקסימים ונוגעים בלב במדויק, כמו הוצנחו לשם עם נ"צ.
מקווה שאת נהנית מהרגע.
רפי, אורית ועדנה. בהחלט נהנית.
בדרך כלל אני לא מגיבה כי זה בנאלי להגיד "אהבתי את השירים".
ואהבתי מאוד את הפוסט הקודם (מכתב גלוי). חומר למחשבה. תודה