עזר מציון יצאה בקמפיין לקראת יום ההתרמה השנתי לבדיקת התאמת מח עצם. אני מפצירה בכם, אין דבר יותר עילאי וחשוב בעולם מהצלת בן אנוש, יהיו גילו/מוצאו/דתו אשר יהיו. זה נשמע מסובך אבל זו רק בדיקת דם, ב21 לחודש יתבצעו הבדיקות בכל הקניונים. אפשר גם לתרום כסף, כל בדיקת התאמה עולה 180 שח, והכסף חיוני ויכול לקבוע את גורלו של הילד שזקוק לכך.

בקמפיין מביאים שני סרטי וידיאו שוברי לב של שני ילדים, עמית קדוש ודן נבו. הצפייה בהם, מדברים על מחלתם, בהוריהם הלומי החרדה והכאב, לופתת את הנפש, דווקא בהיעדר הדרמטיות, ביומיומיות, ואת רק רוצה שהם יצאו מזה בריאים.

הסיסמה של הקמפיין מטרידה, האם הוגיה חשבו שהפכנו לחברה כל כך אנוכית, עד כי "סתם" חמלה ותרומה אלטרואיסטית לזולת איננה קיימת עוד? הרי ברור שכל הורה נחבט במקום החשוך הזה של הנפש, האם להציף את זה, כמניע הראשון לתרום, איננה מצערת יותר?

7 תגובות

  1. יתכן שיש בעיה שם בקישור ישיר, אבל בשלל הקישורים באתר של עזר מציון שהוספתי אפשר להגיע אליו. תודה רבה מירי

  2. אני לא בטוחה ש"אנוכית" זה התיאור. קשיי החיים (מיתון, חרדת המלחמה וכו') פה, גורמים לאנשים להשתבלל בדלת אמותיהם.

  3. דווקא לא חושבת שהססמה משדרת אנוכיות אלא מנסה לתת לאנשים הרגשה איך זה להיות 'שם'.
    איך למשל את מסבירה את השיעור הכה נמוך של תרומת איברים בישראל, למשל בהשוואה למדינות מערביות אחרות?
    אנשים לא רוצים לתרום איברים אבל אם וכאשר חס וחלילה יזדקקו לתרומה, אני משערת שהם ירצו שמישהו יתרום להם את האיבר לו הם זקוקים.

  4. לכתוב שאני נגד
    אפילו חשבתי לעשות פוסט
    שלא תביני לא נכון גם וידאתי שסוג הדם שלי במאגר
    וגם שלחתי סמס

    אבל תיראי לאן הגענו
    יש איזה שהיא הצדקה שהדבר הזה נדרש לו תרומות?
    יש איזה שהיא הצדקה לזה שזה לא מאורגן במאגר מסודר שמערכת הבריאות מנהלת?
    יש איזה שהיא הצדקה לכך שלא בצורה אטומטית כל בדיקת דם לוקחים דגימה לבנק של הדנא שאפשר יהיה לאתר
    תורמים בכל פעם שמתגלה חולה חדש?

    איזה טירוף זה שזה הועבר לידים של עזר מציון
    עזר מציון תאמיני לי ימצו מה לעשות עם הכסף שלהם ועם המתנדים שלהם גם אם הממשלה
    תקח את העניין הזה בידה

    לא הדןדן הזה הוא צריך להיות תלוי בטוב הלב שלנו
    כאילו לא הרוויח בכבוד את הזכות לחיות

    והוא צריך לחשוף את פצעיו וכאבו בגילו

    לאיזה טירוף הגענו

    אז כל התרמה כזאת אני לא מתלבט
    אני תורם ובודק אבל בעצם?
    כולנו משתפים פעולה עם הנבלה הזאת שהילדים הללו
    לא זכאים לכך שמדינת שיראל תדאג
    לכך שאם יש פה תורם יהיה קל לאתר אותו….

  5. למה, לכל הרוחות, זה לא מוסדר באופן ממשלתי? מה כל כך קשה, כפי שציין עו"ד בן-יעקב לעיל, להעביר דגימה דם קטנה מכל אחד מאיתנו לבנק ממשלתי?
    ואז לא נזדקק למבצעים שוברי הלב הללו. בסך הכל להחתים אותנו, כשאנחנו הולכים לעשות בדיקת דם רגילה, על הסכמה לשאיבת עוד מבחנה אחת. אני רוצה לראות מי יהיה ערל הלב שיסרב. וגם אם יהיו, בטלים בשישים הם יהיו.

    את אותה השאלה אני שואלת גם לגבי דם טבורי. רבים (?) מאתנו שומרים דם טבורי, אבל רבים אחרים לא, לא מן הנמנע בשל העלויות הכספיות הלא-מבוטלות. ברור, שכאשר אנו עושים זאת באופן פרטי, הדגימה נשמרת עבורנו בלבד, אבל מדוע לא להקים בנק דם טבורי ציבורי? כזה שלא יגבה תשלום על איסוף הדגימות, אבל הן תהיינה זמינות לכולם, במקרה (חלילה וחס) הצורך. ושוב, במקרים כאלה, יתייתר הצורך במבצעים הללו (או שהיקפם יהיה קטן הרבה יותר).

    ואז, מתנדבים יוכלו לשאול אמהות בבתי החולים, לפני לידה, האם הן מתנגדות לשאיבת הדם. כיוון שזה לא כואב ולא כרוך בשום דבר פולשני (מעבר למה שממילא אנחנו עוברות בלידה, הכוונה), ולאור העובדה שזה לא יהיה כרוך בעלות נוספת – למה שמישהי תסרב?

    אבל, כרגיל, המדינה שלנו מעבירה את כל האחריות למגזר השלישי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *