פייסבוק, וורדפרס, טוויטר – מיושן, אבל אני מתגעגעת לפורום שגורם לי לפתוח את האינטרנט שלי בבוקר. פורומים, קבוצות דיון, קפאו בזמן המקוון אי שם לפני חמש שנים. הבשורה האחרונה המשמעותית בעולם הפורומים, לפחות בזירה המקומית, הייתה הכרטיסים האישיים, הפרופילים של המשתמשים, שנועדו ליצור זהות מקוונת למשתמש, ולדרג אותו בסולם ההיררכיה בעולם אינטרנטי אנונימי ומרובה תוכן בעייתי. משם, הזינוק לעולם הרשתות החברתיות וזהות אמיתית, ידוע ונדוש.
הסיבות לניוונן של הקהילות, קבוצות הדיון הישנות, נעוצות בחסרונות האנונימיות, ובכך שקל מאוד לזרוע הרס וחורבן בקבוצת דיון, בוודאי בישראל, ומה שמתקבל בטוקבקים כרע הכרחי בתירוץ של חופש ביטוי, הוא מה שמכלה את הדבק הקהילתי והסולידריות – יסוד הכרחי להישרדותה של כל קבוצה. סיבות נוספות הן בריכוז הפורומים באתרי התוכן ב"גטאות", והיעדר סימביוזה עם התוכן המערכתי, וכן היעדר פתרון טכנולוגי ראוי לשימור תוכן מועדף בקהילה.
ובכל זאת, לגולשים יש צרכים מגוונים בשימוש בקהילות, והצרכים לא ייעלמו. הבלוגים מהווים תחליף חלקי להווי הקהילתי המוכר מחיי פורום; בלוג הוא במה שברור בה של מי המיקרופון הראשי, ובכוחו לכרות את הדיון, אישיותו שמשפיעה על הדיון לא תמיד תורמת לחופש הקהילתי לזרום לכיוונים שלא יהיו נוחים לבעלים, או off topic. כלומר, נושא הפורום הוא בדרך כלל רק עמוד השדרה של הקהילה, והדינמיקה שלה נקבעת מפרמטרים מגוונים, גיל המשתתפים, הסביבה התכנית שבה נמצאת הקהילה, יעילות השיטור בה וכן הלאה.
ומה עם התחליפים? אי אפשר לקרוא לקבוצות בFacebook קהילה, לפחות כזו שמנהלת שיחה, הקבוצה היא במה של הצהרות, והמבנה שלה לא מעודד שיחה קבוצתית, גם בגלל היעדר שרשור, וגם כי המסיבה האמיתית נמצאת בעמודי הפרופיל.
הדרך למנף מחדש את החוויה הקהילתית בקבוצות הדיון טמונה בכמה מישורים:
אמצעי אכיפה וענישה כלפי מי שגורם נזק בהפרת הכללים – טכנולוגים ואנושיים.
היררכיה של ספריות מידע זמינות מתוך תוכן הגולשים המצטבר בקהילה. ניסיון עדכני כזה יש בHit של תפוז, אבל לצערי, מגלישה באתר, הוא לא מממש את הפוטנציאל, התוכן שעולה לא ראוי ולא ממוקם בקטגוריות האב שקבע האתר, וחבל.
פילטרים שמסננים עבור הגולש תוכן שרלבנטי לו מתוך הדיונים, תצוגה אישי.
התממשקות לפרופילי הגולש ברשתות החברתיות השונות, ולבלוגים שלו וגם בסלולאר. מה שנעשה עד היום באופן לא מספק.
ומלבד התכונות הטכנולוגיות, העולם הקהילתי חייב להקיף את זירת החיים של הגולש במיקרו. חלוקת קטגוריות כלליות כבר לא רלבנטיות בעולם של תוכן גולשים כל כך מפולח. לכן אני אוהבת אתרים קהילתיים שמחזירים את המושג קהילה למקור שלו, להגדרה האופליינית אפילו, כמו myhood שמציע לגולשים להקים קבוצות לפי מיקום גיאוגרפי, ולחפש גולשים בטווח אזור המגורים שלהם לצרכי היום יום שלהם . איתור מוקדי עניין נישתיים וצרכים שיניעו גולשים להתאגד תחת כותרת, צריכה לחשוב על עולמם שמחוץ לרשת, ולקלוע לשם. פורום סריגה כבר יש, גם חמותי ואני, אבל יש שלל קהילות ברשת שעדיין לא מצאו את הבית שלהם, שבו יאתרו את שותפיהם לצורך/עניין/תשוקה. שילוב של תכונות שמפיחות חמימות ואתוס משותף, ויעילות טכנולוגית תניע מחדש את המוצר הזה. לכו על זה .
המלצת קריאה נוספת: "מי שולט בקהילות וירטואליות", של חוקרת הרש, ד"ר קרין ברזילי נהון.
אחלה כתבה שבעולם! מעניינת ומחכימה.
ריקי זהו נושא מרתק. להבנתי הקהילות הווירטואליות חסרות מוקד. כאשר אנו עוסקים בפעילות קהילתית ובקבוצות דיון, העניין שלנו הוא בתחום ידע מסוים או בתחום עשייה רלוונטי. ללא יד מנהיגה בראש הפורום קשה לקהילה כזו להתרומם. אנשים זקוקים אולי למדורות שבט, אך לשם כך ניתן להסתפק במדורות כלליות בהן אתה משתתף פאסיבי. הדיון יכול להתרומם והקהילה עשויה להיות עשירה ומעניינת רק כאשר יש יד מכוונת. בכל הדוגמאות שאני מכיר לפורומים ודיונים בעלי ערך ששורדים לאורך זמן, ניכר מגע ידם של פעילים מוסימים. מנגנונים אוטומטים למיניהם או מנגנוני דירוג יכולים להועיל אך אני לא בטוח שהם יכולים לפתור את הבעיה.
תודה מולי ונמרוד
מסכימה לגמרי מולי, לא הדגשתי את זה מספיק. הבעיה היא שמדובר בהשקעה, מצידם של מנהלי הקהילה ושל האתר הבעלים. איך אפשר להחזיר את ההשקעה וגם להרוויח? בפוסט הבא שלי.
אך אך הזמנים הנהדרים הללו. איך פעם היה פה גרוש בחור ורק חול וחול וכלום לא לאכול אך אך יאבאב הנוסטאלגיה הנהדרת הזאת של פעם איך אכלנו דג מלוח בזול לאקרדה בחינם והתרחצנו במיץ תפוזים…
והיום אוי אוי..
ככה זה זה טכנולגיה בלוגים זה קידמה פרומים זה פיכסה!
אבל גם אני מתגעגע גםה אנשים היו אחרים לגמרי אם כי גם שם היו קרבות אבל הכי אהבתי את ניוסגרופס.
זה היה דיונים נהדרים קלים עם ת'ראדים על פי נושא גם לויכוחים ודיונים וגם לעזרה טכנית זה היה עולם נאיבי ונהדר.
ריקי כל הכבוד.
נושא מרתק וכתוב באופן מובנה וממוקד. יחד עם זאת הפורומים והקהילות איבדו חלק ניכר מזוהרן ומאפקטיביות שהיתה להם, לא רק בגלל העדר טכנולוגיה מתאימה אולי גם מתוך מיצוי טבעי של "הבנו את החידוש של לומר את דעתנו בנושא הספציפי לאותם אנשים".
תודה על הדברים, שווה מחשבה
עדי, טוב לראות אותך פה. אני דווקא לא הסתדרתי אז עם הניוזגרופס, הייתי שם קצת ולא מספיק משך אותי הפורמט. צר לי עם הפוסט יצא קינה נוסטלגית.
ורד, תודה רבה. מה שאת אומרת הוא שאין גיוון אנושי מספק בקהילות, הגרעין הקשה נשאר זהה יחסית, ואז יש תחושה של מיצוי, צריך לחשוב למה יש תכונה לקהילה לבסס גרעין מוביל, ולהקשות על חדירת חדשים.
אהבתי מאוד, שימי לב לאנונימיות של הטקבקיסטים. הצללית הזאת היא אינדיקציה לחשיפה חלקית ויצירת פרופיל לא מחייב.
בכל מקרה שמח לשבט איתך ליד המדורה, אין לי ספק שאנחנו בדרך לרשתות שירכזו יותר צרכים תכלסיים של היום יום.אני פועל להקים רשת כזו, בינתיים את מוזמנת לבקר אצלנו ברשת http://www.greenchange.co.il שהושקה בחודש שעבר.
יואב (קרמיט)
לא הייתי מספיד את הקהילות כל כך מהר. לא כל אתרי הקהילות הם הדה מרקר ו-YNET. יש אתרים שחלק מהקהילות בהם ממש מעולות.
יואב, האתר יפהפה, כל הכבוד, עבודה מרשימה מאוד. כמובן שאמשיך לבקר וגם אכתוב עליה.
עומר, דווקא להפך, לא באתי להספיד, ניסיתי לנתח את הסיבות להתדלדלות הגולשים ואיך אפשר להרים אותן מחדש. לגבי קהילות מעולות בYNET, תודה רבה 🙂
מרתק ומעורר מחשבה.
העולם שאנחנו חיים בו נעשה וירטואלי יותר מרגע לרגע. וגם לא אישי.