בגלגול הבא אני רוצה להיות סוזאן וגה

הרבה שנים ניהלתי יחסים אמביוולנטיים עם המשוררת והזמרת הזו, סוזאן וגה. תבינו, זמרות צועקות, אפילו צורחות,  ביטאו את הכאבים שלי וסיפקו קתרזיס יצרי וממכר בכל השנים האלו. מקייט בוש, דרך פי.ג'יי הארווי, ביורק, קים דיל, ואפילו זו שלכדה את ליבי בשנים האחרונות –  צ'אן מרשל, הלא היא קאט פאוור, כולן יודעות לזעוק. ומצד השני של המתרס יש את הזמרות הלוחשות, מימי מLOW, וזו מקאובוי ג'אנקיז ששכחתי את שמה.

 

וגה היא מהסינגר/סונגרייטר המובהקות של שנות השמונים/תשעים, וקשה לראות בה סטארית, אם כבר היא בדיוק ההפך, הסיפור שלה מנוגד לסיפורי תהילה אינסטנט, והמורכבות של הסיפורים הקצרים שהיא מספרת בשירה שלה, האינטלקטואליות שלה, הופכים אותה לאמנית שתוקפת את התדרים האינטימיים ביותר בנשמה. בעצם, מה לווגה ולמושג תוקפת, עוטפת, יותר נכון.

  Solitude stands in the doorway
And I'm struck once again by her black silhouette
By her long cool stare and her silence
I suddenly remember each time we've met

 

בימים האחרונים קשה לי מאוד לשמוע מוזיקה, במיוחד מוזיקה אלימה ונוקשה. הרבה מאוד שנים נהגתי לומר שאני רוצה להיוולד מחדש כפיג'יי הארווי, זמרת נערצת, אשה שהעוצמה האישיותית והנשית שלה תמיד ריתקו אותי, וגם לה קרה משהו באלבום האחרון, והיא ניגנה על תווים אחרים.


And the words tightening
The words are tightening
Around my throat
(Pj, Dear Darkness from white chalk album)

אבל עכשיו, המצע הרך של וגה, אבל לא רך מתחנף, לא בידורי, לא רייטינגי, הוא כדור שיכוך חרדה עבורי. ההקשר שאני עושה פה קצת מוזר, אבל הרבה מאלו שמוצאים בימים האלו יותר מידי פלדה וזוועה, יכולים לקבל מוגה קצת נחמה, לא כי הסיפורים שלה אופטימיים, אלא כי דרך ההתבוננות המהורהרת שלה, המינוריות וההשלמה,  הם צד של שפיות, וגם כי בשירה שלה יש כל כך הרבה יופי, ויופי יש לו דרך ערמומית להביס צער.

 

 

והנה בהופעה GYPSY – היא מספרת פה שזה השיר הראשון שכתבה, על רומן חמוץ מתוק שהיה לה במחנה קיץ שבו לימדה נערים ונערות לרקוד דיסקו. מאוד שווה להקליק.  והנה עוד רשימה יפה של נועה רובין על וגה,באתר נרג'.

14 תגובות

  1. הסולנית של הקאובוי ג'אנקיז
    ואם יש לך את הטריניטי סשן המקורי משנת 1988
    בודאי תסכימי איתי שמדובר ברגע נדיר בתכלית

    וסוזאן וגה הראשון כמובן הוא אחד מן האלבומים הנפלאים של אמצע שנות השמונים, ואחד ממופעי הסינגר-סונגרייטריים הנשיים המרהיבים ביותר
    וכמובן Left of Center המופתי שלא נכלל בו אבל
    החוליה החסרה בין ג'וני מיטשל, פול סיימון וקרן אן זיידל

    ופי. ג'י, White Chalk האחרון הוא יפהפה, דווקא בגלל הרוך והגישה הכל-כך שונה

    מאחל רפואה שלימה לביתך
    האם אני רשאי להסיק כי המצב הוטב?

    הגב

  3. ודאי שיש לי את הטריניטי סשן המקורי, ואף פספסתי בצורה מפוארת הופעה שלהם לרגל האלבום הזה ב1995 בניו יורק, רק בגלל סופת שלגים, שכל כל מתאימה להם. וכל מילה שאמרת עליהם נכונה.
    וגם על וגה וגם על פיג'יי.
    לגבי ביתי, תודה רבה. עוד מוקדם לדעת ולבשר.

    הגב

  5. כמחזיקה נדירה בסוד השילוש
    עליי לומר כי את הטריניטי סשן הכרתי בעד האזנה למיכל ניב ז"ל בהפסקת עשר בלילה עוד בנעוריי המתרחקים (תחילת 1989)
    ואייכשהו מיהרתי להשיג את הויניל המקורי מניו יורק
    אל פי ג'יי התוודעתי לראשונה ב-Rid of me
    המופלא באיבו של שירותי הצבאי
    אחח, ימים רחוקים
    מאחל לכן שוב רפואה שלמה מקרב לב

    הגב

  8. ומזכירה לי את תחילתה של אהבה.
    פעם.
    כשהייתי בדרך לחט"ב.
    וג'וני מיטשל שמזכירה לי את אותה תקופה.

    אצלכם אמנם כבר שנה חדשה, אצלי עוד חמש שעות לאלפיים ותשע.
    אז שנה טובה ורפואה שלמה, ריקי

    ועוד המלצה:
    Out of Season
    Rustin Man, Beth Gibbons

    הגב

  9. הטריניטי סשנס של הקאובוי ג'אנקיז מיתולוגי, נפלא
    פי ג'יי האחרון מושלם ונדיר
    סוזן וגה, כן, התקליט הראשון שלה, בויניל, הוא נפלא, יש בצד ב' את השיר על הנסיכה והחייל, מרטיט

    את התקליט השני שלה היה לי על קסטה מקורית, אותה הלוויתי לחבר שלי. מיד אחר כך הוא נהרג, 1987, ואני לא רציתי את הקסטה בחזרה, לא דיברתי על זה, יום אחד סיפרתי להוריו, ועדיין לא נגעתי בקסטה, רק רציתי לראות את מגירת הקסטות שלו

    את האחרון דגמתי, והוא לא רע בכלל

    הגב

  13. אחרי שנים של היעדרות מהקומפקט שלי, היא חזרה בגדול בשנה האחרונה. הטריגר סביר להניח היה האלבום האחרון והמצוין שלה. הייתי סוג של גרופית שלה בנעוריי ואני יכולה לומר באופן מוחלט שהיא זו שעיצבה מחדש את טעמי המוזיקלי והיתה סוג של בצפר לגיטרה עבורי.
    ההופעה שלה בארץ היתה ההופעה הראשונה בה נכחתי אי פעם. זו היתה חוויה מכוננת.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *