עכשיו אני אסירה שלה. של חתולה כתומה עם צוואר לבן, שכלאתי במרפסת, יותר נכון גינה קטנה.
עשיתי לה את זה כי בשנתיים האחרונות היא נהגה לחרבן על המיטה שלי, בכל פעם שרצתה להביע את מחאתה על דבר מה, שלא ברור לי אף פעם, אינני יורדת לסוף דעתה של החיה.
דלת היציאה לגינה היא דלת עץ פשוטה, שממוקמת בקצה המטבח. בכל פעם שאני נזקקת למזון או כלי ניקוי, אני שומעת את היללות שלה. לפעמים פעיות קטנות ונוגעות ללב, בפעמים אחרות יללות חדות ותובעניות.
כשאחד מבני הבית, לא אני, פותח לה את הדלת, היא משתחלת פנימה, ומעכסת את דרכה גדושת הטינה לחדרים שלנו, מחכה לחרך של חוסר תשומת לב.
אני עומדת על המשמר, וחוסמת בגופי את הכניסה לחדר השינה שלי, למיטה שהצעתי מחדש בשינאה, אחרי שאך לפני כמה ימים היא שוב הטילה עליה גללים מצחינים, מסמרי דעת מזעם. לפה את לא תיכנסי, אני רושפת לה, והיא בקושי מעיפה בי מבט, הליכתה אומרת זלזול גמור, חודרת לחדרו של בני, שאוהב אותה. הם כולם אוהבים אותה, ולא אכפת להם שהיא מטנפת אותנו.

בבוקר, קצת לפני שכל אחד יוצא לחייו הנפרדים, אני מתעקשת שיוציאו אותה, והיא לא מתמרדת. גופה מתרצה לאחיזה הבעלתנית, החוצה. מאז, במשך כל היום אני מריחה את הריח הנורא ההוא, בכל מקום שאלך. אני יודעת, היא ניצחה.

נו, עכשיו טוב לך שהיא בחוץ, הוא שואל? לא, בכלל לא טוב לי, אני עונה.

10 תגובות

  1. ול"מלחמה" בין שניים שאינם שווים יש שם אחר. את יודעת איזה.

    חתולים רוצים לעשות את צרכיהם בחול. הם לא נהנים לעשות אותם על מיטות. אולי יש בעיה בארגז הצרכים? אולי החתולה לא אוהבת את הריח, את המיקום, את סוג החול? אולי היא זנוחה? אולי היא מרגישה לא אהובה?

    קצת קשה לחוש אמפתיה למי שלא מסוגלת לחוש כזו כלפי החתולה שלה.

  2. אבל לא התחייבתי להביא הנה רק את הצדדים מעוררי האמפתיה. זו המציאות, ואת עניין החול כבר בדקנו, נשאר עניין המצוקה, ואין באפשרותי לטפל בצרכים של דורש נוסף כרגע.

  3. שיעזור לך לפרש את איתות המצוקה של המג'ונג'נת. היא לא מזלזלת ולא נלחמת בך, היא היא, וזו דרכה לבטא מצוקה, בדיוק כפי שכתבה אחת שלפניי. לרדת לסוף דעתה זה כנראה פשוט ממה שנדמה. את הזעם, אם בכלל, תוכלי לשמור לדורשי רעה אמיתיים, טפו.

  4. כחתולאית מרובת קילומטרז' אני מסכימה עם קודמיי. היא במצוקה, הג'ינג'ית, וכדאי להתייעץ כי זה יסיר גם מחייך את הגורם שמפריע לך.

  5. החיה האהובה עליי היא בני אדם, אני נותנת שאריות אוכל ושמה מים לחתולים בחוץ, אבל דלת הבית היא הגבול.

    ברור שאין ביניכן זוגיות שיש לה עתיד כלשהו ושאת, כנראה, פשוט לא בנאדם של חתולים (כמוני).

    הבעיה היא שכנראה שגורמים אחרים בבית שלך כן אוהבים אותה ורוצים אותה, וכאן קטונתי מלת פתרונות. תיאורטית סביר להניח שאכן היא במצוקה, אבל גם אני לא הייתי סבלנית למישהו (למעט תינוק או ילד קטן) שמחרבן לי במיטה- מודה.

    פתרון קחי מהחתולאים שמעליי, את האמפתיה שלי דוקא יש לך, אם זה שווה משהו…
    (-:

  6. זו לא שאלה של העדפת חתולים או בני אדם. נראה לי יעיל יותר לפתרון המצב לספר לריקי שהחתולה במצוקה ושואלי היא יכולה לעשות משהו לשינוי המצב, מלכתוב תגובה לחתולה ולספר לה על מצוקתה של ריקי…
    ואני בהחלט מסכימה שלחיות לצדן של חיות אחרות, אנושיות, פרוותיות, יונקות, מכרסמות או מה שלא יהיה – מצריך הרבה מסירותואהבה ונכונות לנשוך שפתיים, ואם זה לא שם, הסיכוי שהרומן יצליח קלוש.

  7. השתחלה. נראה מתי תכה שוב.
    תודה, רחל, טלי ודפנה. ניסיתי לכתוב סיפור אימה קטן ולא יצא.

  8. אין כאן שום אמפטיה מבחינתי לדבר הזה שהיא, החתולה, עשתה לך על המיטה, אני לא הייתי יכול לסבול את המחשבה על כך, ולכן, מלחמת אין ברירה מוצדקת, עד שתיפתר בעייתה הפסיכולוגית של החיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *