יש לי יחסים מדומיינים עם הקהל שקורא אותי. כשאני שולחת לו דיוור, אני מתפללת שההודעה על הפוסט החדש לא מתקבלת ברטינה, אי נחת או סתם אדישות, וכשאני לא שולחת, אני מקווה שהוא לא נוטר לי על כך. זו הבמה שלי ואני אבכה או אשתולל אם יתחשק לי, אבל בסופו של דבר, גם אני חושבת על התגובה, גם לי יש אגו של רוקרית, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.
יש משהו מסעיר באי הידיעה הזו, מספר קוראים גדול פי כמה וכמה קורא כאן, ולא מגיב. עם מה הם נשארים כל השנים הללו? זו שאלה רטורית כמובן. מידי פעם מספר/ת לי קוראת באקראי על הרשמים שלהם מהקריאה בפוסט זה או אחר, וזה תמיד מפתיע, משמח מאוד ומפרה . מובן שיש לי גם קוראים שלא מסכימים איתי ולא מזדהים עם החוויות שאני מדווחת עליהן. גם הם, בחלקם, תרמו לי נקודות למחשבה, לבדיקה מחודשת לפעמים, לאיזון. אולי זה עשה אותי אמא קצת יותר טובה, לבטח כותבת קצת יותר מיומנת ומגוונת.
מילים הצילו את חיי במידה רבה. הן עדיין מושיעות אותי בכל פעם מחדש.
באתי לאחל לכם שנה של מילים טובות, מפרות, מסעירות חושים ואינטלקט, מרחיבות תודעה, מעשירות תובנות, וגם מהנות.
אז אני אנצל את ההדזמנות להגיד שאני מהקבועים למרות שאין לנו הרבה במשותף. אין לי ילדים, אני לא חובב גדול של שירה, אני לא גר בהרצליה, הטעם שלנו במוזיקה לא מאד דומה, אף פעם לא היה לי גבס (…), ונדמה לי שאני יכול להמשיך ככה עוד הרבה
אבל, אני מאד אוהב לקרוא את מה שיש לך להגיד
(אבל אני כן מבין את היחסים המדומינים)
שנה טובה
אין ילדים, לא בענייני מוסיקה, אין גבס (ונראה שכבר לא יהיה), גרה בחיפה, יש לי חתולים וכלבה (ולך כבר אין יותר, נכון? לא החזקתם מעמד?), ונהנית מכל רגע שאני נמצאת כאן וקוראת אותך.
שנה טובה.
שנה טובה ריקי, שרגלך תתאחה במהרה ושלבך לא יישבר לעולם
אותי.
יובל, משעשע, גם אני קוראת אותך קבוע, גם בעיתון, כדי להזיל ריר על דברים שלעולם לא יהיו שלי, כולל לונדון.
שנה טובה
בסוף ויתרתי, החתולה עדין פה, למרות שחזרה לסורה המסריח..
תודה.
האיחולי שנה טובה שלך מאד יפים בעיני,
אישית וכללית 🙂
שתצליח לך, השנה הזו ריקי יקרה …
במילים, וגם במעשים
(-:
אני קורא את מילותייך, רוב הזמן, ותמיד הן מעוררות בי מחשבות.
אז שתהיה לך שנה יצירתית, אפופת מילים שיוצאות ובאות בשערייך, ושתעבירי את חלקן לפחות אלינו!
איציק ו- WAWONA
גם של מילים וגם של מעשים.
מתקבלת אצלי בתגובה אחת בלבד:
הקלקה.
שנה שבה יהיה לך טוב – עם מי שאת, מי שאיתך ומה שאת עושה.
ריקי, סחתיין על השנה החולפת (במהלכה הכרנו, וירטואלית.
וירטואלית). המילים שלך מהדהדות, והולכות איתי לטייל, לסופר. כאלה. אנחנו דווקא כן אוהבות את אותה מוזיקה ובשורה הראשונה – איחולי מעומק הלב, לשנים שבהן תיתרמי (שיתרמו לך, הכוונה. פתח מתחת לתף השניה) לפחות כמו שאת תורמת לאחרים, ובצניעות ראויה.
מיסרי געגועי לספרנית דליטנטית.
ובשורה התחתונה – סחתיין עליך, יא ריקה!
הוספתן לי הרבה טעם לחג הזה. תודה. אחלה עמוד מייספייס, בנדורה. בהחלט אותו טעם.
ו… לא ידעתי שאני מכירה את הספרנית.
אני לא מפסיד אף פוסט, לפעמים מגיב ולפעמים לא, לפעמים נהנה מאוד ולפעמים רק טיפה פחות, ותמיד מעניין לי מאוד כאן וטוב לי כאן. שנה טובה, בהרצליה ובת"א, ברשת ומחוצה לה, עם הבן ועם הבת, עם הבעל ועם החתול, עם הגבס ובעיקר בלעדיו, עם מוזיקה ועם מוזיקה, ריקי
גם אני קוראת שקטה אבל קוראת, כל אחד ואחד מהפוסטים שלך. ויש גם כאלה שאני קוראת יותר מפעם אחת. אני אוהבת את הבלוג שלך.
שתהיה לך שנת בריאות ואושר!
קראתי אותך בישראל ועברת איתי לחו"ל. אני כל כך אוהבת לקרוא אותך. שתהיה לך ולמשפחה שנה נהדרת.
איזה אושר להתעורר איתכן בבוקר. תודה רבה
שאלות גדולות עם תשובות קטנות לראש השנה.
שנה נפלאה לך
עדי