כף רגל הימנית נשברה אתמול, בעקבות התחלקות לא זהירה ביציאה מהבית, בדרך לעבודה ועוד קודם לכיתה א' וגן חדש.
בהתחלה לא שיערתי את עוצמת הנזק, דידיתי תוך כאב עצום לכאן ושם, ואז הלכתי למוקד. גבס שנגמר מתחת לברך ובמפרצי האצבעות לופף עלי בידי רופא מקסים. זה יקח חודש להחלמה.
אירוניה, יש לה דרכים מופלאות להשתלב בפרוזה של החיים שלי, שלך ושל כולם. בתור אדם שאוהב סמליות לא יכולתי שלא להבין את המאורע הזה בדרך אחרת.
רק יום קודם הבנתי חד משמעית שדרך מסוימת שאני הולכת בה היא רעה בשבילי ומובילה אותי לכלום גדול. את השינוי אני מריחה כבר כמה חודשים, אבל לא ידעתי שהתרחשויות חיצוניות יחליטו בשבילי. ואיזה התרחשויות.
אוגוסט והחופש הגדול, ומעבר הדירה סחטו אותי והחלישו בצורה מדאיגה. הרגשתי שאם לא ייפול עלי חופש לבד, אני אקרוס. וזה קרה. אמנם באופן פחות רומנטי ונוח משהשתוקקתי אליו, אבל אין ספק, הכריחו אותי.
אני אשה שלא יודעת לעצור, רוגע זה משהו שלא קיים בהוויה שלי. בחודשים האחרונים היו לי משרות שמספיקות לשלושה אנשים, ולא הסכמתי להרפות מכלום, רציתי שהכל ייעשה, מיד, שהשולחן יהיה נקי, שלא יישארו לי חובות. והבמאי המופרע הזה כנראה קרא את הדמות אבל דרך דרמטית -ומכאיבה- הוא בחר לו לכפות עלי כיבוי. שקט. האם זה שקט?
כמה דברים שאינם טובים לי מבקשים שאשלח אותם לחופשי. אני מתמהמהת על טקס הפרידה. "משהו בחיי הולך להשתנות", זה כל הזמן מתנגן לי בראש.
ראשית, שהשבר יתאחה במהרה, עם כמה שפחות כאבים ומדוויים.
שנית, אני רוצה תצלום של הרגל המגובסת
שלישית, גם של הרופא המקסים
(ד"ר האוס? ד"ר דאג רוס)
בעניין הדרכים וזה – כן, לעתים הגוף מחליט עבורנו. יפה מצדו
בקיצור, תיהני, כמה שרק אפשר מהחופשה כפויה
זה שיר מקסים, וזה רגע מקסים, כשמבינים.
שיהיה בהצלחה
ריקי, אני קוראת כל פוסט שלך, ובזמן האחרון ריח השינוי שורה על כל הבלוג שלך.
יש לי גם ניחוש באיזה תחום הולך להיות השינוי הזה, אבל לא נעים לי לכתוב.
דבורית, הכנסתי בשבילך תמונה. את מוזמנת לקשקש על הגבס. תודה רבה על האיחולים, הרופא היה ממושקף, לא דומה לדאג לצערי אבל מקסים גם כך כאמור, אני הולכת אליו לביקורת, אולי יסכים שאצלם אותו.
עופר, תודה, אחר כך חשבתי שהשיר מדבר על שנות התשעים ואותם עברתי מזמן לשמחתי, אבל הוא שיר נהדר באמת.
קוראת, את יכולה ללחוש לי בג'ימייל rikycoh
תנקס
זה גבס זה?…
הרי אפשר להכניס בקלות מזלג עד למטה…
תחלימי מהר!
אאוצ' כי אצלנו בבית לא אומרים איה כשכואב…
אם את מבינה את הסימנים של חייך אז קחי את החופש שהרגשת שאת חייבת ונסי להנות ממנו ככל האפשר…ספטמבר, תכף סתיו…
שההחלמה תהיה בדיוק בקצב הנכון
ותאפשר לך את הזמן לעכל ולבצע את כל ההחלטות
מדהים איך הגוף יודע, ומחליט בשבילנו.
שהגבס לא טוב? שזה מרווח מידי? כי גם אני תהיתי על זה. מה זה הרווח הזה.
תודה. חלי – גם הסימנים כואבים. "לא שבר, משבר" כפי ששרו הנטאשות?
תודה רבה, הדס .
🙂
הלוואי וכל משאלותי היו מתגשמות כה מהר.
בעניין הרווח, זה לדעתי כדי שהרגל תוכל לנשום, וכדי שתוכלי לגרד בעת מצוקה
אויששש – אבל הפרשנות היא עניין של הבשלה 🙂
העולם כל כך אדיש שזה עשוי לכאוב. אין סימנים באמת ואין כלום. קיבלת הזדמנות, מקרית, להגשים משהו שאת רוצה? קחי אותה בחיבוק מחוייך, ושיהיה בהצלחה – וגם בכתה א' וגם בגן החדש.
ונ.ב. – החלמה מהירה, למרות שזה החלק הזניח 🙂
היה לי לפני כמה חודשים קראש על אחד מהם (אנשים, היזהרו בשטיפת הרצפה)…
ותרגישי טוב ותתאחי מהר, כמובן!
אבל מטרת הגבס היא למנוע תזוזה של החלקים השבורים. אם את לא יכולה להזיז אז עדיף ככה, יותר מאוורר ופחות מציק.
אבל אם את חושבת שאת יכולה להזיז תלכי לבדיקה.
איחולי החלמה!!
(תוכי קטן יכול להבריא תוך 7-10 ימים…)
בחודשים הקרובים תוכלי להתפנק על כל טיפול אורתופדי, פיזיותרפי, מסאז'יסטי והוליסטי שרק יקרה בדרכך. מגיע לך… לא? ומזל, מזל שזה קרה אחרי שעברת דירה ולא תוך כדי.
זמן טוב לפרנס (ולבדוק) את כל ספקי ה-
Take away
באיזור החדש
:-))
ולוקח לי זמן להחלים מכל דבר.
אני מרגישה את כף רגל זזה שם, אבל בן זוגי אומר שזה כדי שהרגל לא תירדם ולא נועלים אותה לגמרי.
ובהחלט, איילת, טייק אווי יהיה העולם שלי עכשיו. אולי מדור ביקורות?
תודה לכן. אין כמוכן.
החלמה מהירה לך!
אוי, ריקי!
שתהיה לך מנוחה עמוקה,והקלה מהירה, ואיחוי מלא בכל המקומות שצריכים להתאחות
הילדים עוד לא ציירו לך על הגבס?!?
כן, לתסריטאי מלמעלה יש לפעמים דרכים משונות לומר לנו שהוא אוהב… (או להעביר מסרים אחרים). לא נעים, מאוד לא נעים, אבל אני מקוה שגם לא כואב, ואז באמת תוכלי להפוך את זה לתקופת מנוחה וכיף. אמנם בכפייה, אבל לימון, לימונדה- את יודעת מה נהוג לומר עליהם.
את מוזמנת לזמר לעצמך גם את שיר השנה (?) שלי- "משהו חדש מתחיל" של דני רובס. שיהיו שינויים טובים ועם מינימום כאבים- מכל הסוגים.
רק בריאות!
(-:
התחלמות מהירה.
סוג של שקט וסוג של כיבוי, הפסקה, בדיוק. מכל רע יוצא טוב.
הי ריקי,
עצוב לשמוע / לקרוא ששברת את הרגל. מחיר גבוה מאד לחופשה מאולצת.
יחד עם זה נהדרת היכולת הזו שלך לקחת הכל בסבבה ולכתוב בהומור חינני.
מאחלת לך החלמה מהירה ושלמה, לא נעים גבס בחום הזה, אבל סומכת עלייך שתצליחי למצוא פעילות יצירתית גם בחופשה המגובסת שנכפתה עלייך
החזרת אותי שמונה שנים אחורה, לקרסול שבור וחודש במיטה.
לצערי לא השכלתי למצוא בזה שום חיוב.
מאחלת לך שלא יהיו כאבים, ושהרגל תתרפא היטב, ושיהיו לך הרבה הזדמנויות לנפוש בנסיבות נעימות יותר.
שנת לימודים פוריה ודונט ברייק א לג!
חבל שאנחנו צריכות להתמוטט לפעמים כדי לקבל את מקצת הנשימה
החלמה מהירה ותקינה.
מנסה להפיק את המירב. מתנחמת בהודעות החמימות האלו. תודה
רפואה והנאה שלמה!
שבר זה שבר. של הלב וגם של הרגל. שברתי פעם את הרגל, לפני 30 שנה בדיוק. הייתי בן 14. עד היום, בימים קרים ונדירים, אני מרגיש את תחושת המקום שנשבר, והתאחה, אבל לעולם כבר לא יהיה שלם כפי שהיה – לפני שנשבר.
וככה גם עם הלב. גם 15 ו-20 שנה אחרי ששברו אותו, יש תחושה של המקום השבור, בלילות קרים ונדירים, או סתם למשמע צליל גיטרה מייללת, או פסנתר באפלה
תתקיני גבס פלסטיק. זה ישפר את איכות החיים שלך בחודש הקרוב בצורה משמעותי.
http://www.orthocare.co.il/plaster3.php
אעשה מחר