טוב, לא עכשיו, אלא בקרוב, אבל כמה הרהורים ותובנות שצפו בעקבות הדיון בפוסט האחרון, ובעקבות אי נחת מתמשכת מפרסום שירים שלי בבית היקר הזה.
כנראה שצדק מי שאמר שבלוג אינו המקום לפרסום שירה, וכי שירה אינה אוהבת פרשנות, הגיגנות, ניתוחים. שירה בעיקר אינה אוהבת התנצלות.
הנורה האדומה האחרונה נדלקה בעקבות תגובות של עמיחי ושל דפנה, מהקוראים שאני אוהבת במיוחד, שהתנצלו על כך שהם חוזרים על עצמם בתגובות. ואני מוצאת את עצמי לא פעם קוראת שיר טוב, ונבוכה מן נביבותם של הסופרלטיבים העומדים לרשותי, בהשוואה לרגש שאותו הטקסט מעיר, או לנימים הסמויים איתם הוא מתכתב.
אני מוצאת את עצמי מופקעת מהשיר בכל פעם שאני צריכה להסביר אותו או נקודה מסוימת בו.
אני חושבת שאני משוררת, אבל אני לא לגמרי בטוחה.
יש בשירה משהו שהוא מה"להיות" ופחות מה"לשקף", או "לדון". אהובי אמר: "משטיח". באתר החדש היצירות יופיעו ללא טוקבקים, ובכל זאת, מיילים יתקבלו בהוקרה, כשיופיע שיר ותרצו לכתוב לי עליו אם עולה לכם משהו בראש.
התוכנית היא לבנות אתר לשירים שלי, ולארח בו גם שירים אחרים של יוצרים אהובים. לצידם אני מקווה לפרסם איורים ותמונות של יוצרים שיצטרפו אלי. מובן שאפרסם פה הודעה בכל פעם שיופיע משהו חדש שם, וגם אדוור אותה.
אני חושבת שדיון טוקבקים מדומיין יכול להיות מסעיר ומפרה לא פחות מזה המופיע במסך. ככה כתבו פעם, לא? מלבד זאת אמשיך לכתוב כאן פוסטים בנושאים שונים, כרגיל.
ולסיום! זה אינו פוסט בסגנון "אני פורשת".
אני בדרך כלל חוסם טוקבקים כשמדובר בשירה
כדי לתת לכל אדם לפרש אותה כרצונו, לאהוב או לשנוא את הטקסט בלי קשר לדעת אחרים
בהצלחה באתר החדש
שיהיה בהצלחה באתר החדש!!
אבל זו, אכן גם אפשרות, לחסום טוקבקים לשירה.
שי
גם אני לא תמיד יודעת מה ואם להגיב, לשירה יותר מלדברים אחרים, וחושבת שהבלוג הוא מקום לכל מה שמתאים ונכון לך שיהיה בו.
אני לא רואה שום בעיתיות בזה שאת מפרסמת פה שירים, נהפוכהו, אבל המבחן היחידי הוא מה שנכון בעינייך.
בהצלחה כבר אמרתי?…
אני מאוד אוהבת לקרוא את השירים שלך. שירה באופן כללי לא מדברת אלי, אני מרגישה שיש איזה משהו שתמיד נעלם ממני. אצלך דווקא לא. והם נשארים איתי: אני מוצאת את עצמי הופכת והופכת ומהרהרת בשירים שלך. יש לך את זה, ולא משנה היכן זה מתפרסם.
מאחר שאת תשומת הלב שלי לכדת מלכתחילה עם הפרוזה שכתבת, שהייתה בעיני מעניינת ומפתיעה וכנה ומעוררת גם יחד, אני מזהירה אותך מראש שבוודאי אגיב גם לקטעים שאינם שירה. והאם השארת כאן כתובת "עקוב אחרי" ורק אני מחמת גילי הקשיש וראייתי הנקלשת, פספסתיה?
עדיין אין כתובת, ואני אשמח אם תבקרו כאן, כי אמשיך לפרסם כאן פוסטים, דעות ופרוזה. ברגע שתהיה לי כתובת לאתר החדש, אני אפרסם כאן, גם מימין, וכל טקסט שיופיע שם, יקבל הודעה כאן.
ריקי יקירתי, לפני שאת הולכת למתווך ומשנה כתובת , שימי שירים, עוד ועוד וגם על אדן החלון והמרפסת. יש לך קוראים כאן, ובאתר באמת טוב לרכז את הכל למשמר ועיון. שבת שלום
אפשר לסגור פוסט לתגובות – לפחות בתור אמצעי זמני כשאת מעלה שירים.
אני מוכרח להודות שכקורא קבוע שלך התגעגעתי מאוד לפרוזה בזמן ששוררה כאן השירה.
אסי
אסי, אני יודעת, חשבתי על זה, אבל ממילא רציתי לפתוח אתר לשירה. ומה שאמרת בסוף גם מענג מאוד, וגם מצדיק את מה שכתבתי כאן.
אני תמיד קוראת ושמחה בך, אבל בזמן האחרון פשוט אין לי מה להגיד, לא בגללך, בגללי.
נסי להוציא ספר ולא אתר נוסף, משוררים מוציאים ספרים , כי זה חשוב !
תודה רבה. איזו מחמאה ממך.
אורנית, קודם כל שמעתי שכל מי שרוצה להוציא ספר שירה כיום, גם אם רוצים אותו, צריך להשתתף בעלות בסכומים של כשלושת אלפים דולר. מוזר. התייעצתי עם מישהו שמבין והוא טען שאין טעם כיום להוציא ספרי שירה בגלל מצב התחום, אלא עדיף לעשות משהו מקורי כמו שעשה בזמנו תומר ליכטש, נדמה לי שהוא שלח את הספר לכל מי ששלח לו מייל לאתר שהוא בנה לספר. נראה, אני מתפזרת על מיליון רעיונות. תודה
מה זה להוציא ספר ?
זו ביקורת, זו עריכה, זו מגמה, זו החלטה, זה עניין ביצירה שלך ורק שלך והערכה למה שכתבת, וכן זה עולה כסף.
בלוג נוסף לא יהפוך אותך למשוררת. בחיים לא.
אם אתה חושב שדבר לא יכול להפוך אותי למשוררת, אז אנחנו לא חושבים אותו דבר, אבל זכותך.
אין לי שום בעיה לשלוח חומר לעורך או כמה שיבדקו אם זה ראוי. עברתי הליך כזה עם פרוזה וקיבלתי היענות וגם עבדו איתי, רק שאני נתקעתי ולא המשכתי.
לא חשבתי שאתר שירה יהפוך אותי, אני לא כזו נאיבית. יש לי עניין בשירה מעבר למה שאני כותבת ורציתי לארח גם משוררים שאני מעריכה.
אני חושבת שזה רעיון לא רע בכלל. מעניין גם יהיה לראות את זה מתפתח.
אני בכלל לא מעלה לדיון כאן את ההערכה לכתיבה שלך – את מה שאני חושבת עליה את יודעת – כי אני חושבת שזה לא העניין ומאמינה שאת יודעת למה את מסוגלת.
הרבה הצלחה ריקי!
רעיון טוב. אני חושבת שאפשר גם בפשטות לחסום פוסטים של שירים, אבל אתר חדש, או ליתר דיוק מקום חדש לשירה ודברים אחרים – יו גו גירל.
האומץ להיתקל בסירוב, למשל.
האומץ לחשוף עצמך לביקורת (לא של טוקבקיטס עלום שם, של מבקר שחור על גבי עיתון).
בעיני לפחות.
סחתיין על האומץ
ובהצלחה רבה מאד.
ההערה של רונית גרמה לי לחשוב למה בעצם אין ביקורת מסודרת גם על פרסומים שאינם דרך מו"לים מוכרים – למשל, חומרים שנכתבים ברשת. הוצאות הספרים הן הרי גופים מסחריים, ונכון שיש שם עורכים וכו' אבל לא תמיד מה שמגיע משם איכותי יותר. נדמה לי שכמבקרים נקלענו למין שגרת עבודה כזו, שלא תזיק לה טלטלה.אולי מבהיל לעמוד מול השפע והפתיחות שמאפשרת לכל אחד להתבטא ברשת, אבל – האם מבקרים טובים לא אמורים להיות מסוגלים לדלות משם את מה ששווה התייחסות? הרי החומרים שם נגישים לא פחות לקוראים, אם לא יותר.
אני מבין אותך, ריקי, ותומך ומחזק בכל החלטה, בהצלחה עם כל החלטה שלך ועם האתר החדש
אני חושב שלגבי מה שנאמר כאן על להוציא ספר הרי שזה יהיה נהדר, ספר, וראוי, אבל אתר עם שירייך יהיה לדעתי יותר נגיש וליותר קוראים והרי זו מטרה חשובה מאוד, להגיע לכמה שיותר אנשים, שייהנו, שיחשבו, שיעריכו, שיתרגשו
ביקורת רשתית, ולדעתי היא אפקטיבית מאוד. אני מדברת על הקישורים וההמלצות מאחד לשני, על הפוסט שמעורר עוד פוסט, זה בעיני הרבה יותר משיפוט ביו טוב ורע, זה ממש מעורר שיח ויצירה וקריאה.