ברוכים הבאים לקאנטרי אוטופּיה
שם מדשאות ירוקות נגזמות מידי יום
פן יצמיחו רעיון
או קצוות חדים.
את רצפות השיש ממרקים בחומר הניקוי
האפקטיבי בסביבה –
זה טוב למשפחה!
גדרות צפופות סורג
חוצצות בין האשפה שבעולם
המתגוללת, מתגלגלת, מתנגדת
לבין הרוחצים
בעיוורונם.
ותתרנותם גם.
לפעמים גם לי מתחשק להשתתף ב"משחק" הקאנטרי האטום הזה, אבל רק לפעמים – כי העיוורון לנעשה בעולם – מן השטן הוא!
מנוס מלהוציא לאור את השירים שלך כספר, נכון?
הלוואי.
חנוך, לפעמים אני כאילו במשחק הזה, אבל כל הזמן מגניבה עין אחת לטינופת שמתדפקת על הגדרות. כשאתה שם, הסיליקון עוטף ואוטם אותך.
הלוואי.
חנוך, לפעמים אני כאילו במשחק הזה, אבל כל הזמן מגניבה עין אחת לטינופת שמתדפקת על הגדרות. כשאתה שם, הסיליקון עוטף ואוטם אותך.
הרוחצים
בעיוורונם
וכמה הם לא יודעים שהם עיוורים
וכמה הם לא יודעים שהם טיפשים בהתנשאותם
עיוורים ומסכנים
או שאולי אושרם המזוייף עושה חסד עימם
מהצד יכולת לשייך גם אותי לשם. ופגשתי שם קולגה לשעבר, חברה בהווה.
כולם כמעט רוצים את האוטופיה הזו, את האשליה, שהנה תחמו להם אזור נקי, מטופח, מפנק, עם גדרות, אבל בעולם אין ואקום, והסדקים מתפשטים גם לשם.
והפחד שלהם מרעיונות
גורמים לי לשוב עלייך
ועל הפחד שלך מרעיונות.
סליחה, אולי אני טועה, אבל זה מה שבא לראש.
תיאור מדויק
ברוכים הבאים לקאנטרי אוטופּיה שם מדשאות ירוקות נגזמות מידי יום פן יצמיחו רעיון או קצוות חדים. את רצפות השיש ממרקים בחומר הניקוי האפקטיבי בסביבה – זה טוב למשפחה! גדרות צפופות סורג חוצצות בין האשפה שבעולם המתגוללת, מתגלגלת, מתנגדת לבין הרוחצים בעיוורונם
שימי לב שכל הטקסט לא צריך מבנה חנוט יכול ממש להכתב כפרוזה, וגם נכתב כפרוזה אבל נחנט.
שמת לב?
מתחשק להמשיך אותו, כי אמנם נחנט אבל מרגיש סיפור.