1.
הלילה חלמתי
שאני עומדת בפני קהל
ואין לי ברירה אלא
להתיז
שירה פמיניסטית מתריסה
שנוסחה ונהגתה באותו זמן ממש.
התעוררתי, ולא זכרתי מילה.
במקרר חיכתה עוגת הגבינה
זו שנאפתה בלילה.
2.
כמה צעדים מקו המים
פנימה
העין צורבת
כשמערבולות הטורקיז
מסחררות את בני
הן מבקשות אותו
כשהקצף כותב על גופו
את אי-מהותי
את נפרדותו.
ככה אני שוקעת
2.1
בטרם תתפוגג
סופית
השאר אצלי את הדוקרנים
בהם השתמשת כל הזמן ההוא
איזה יופי של ניגודים ואנאלוגיות, במיוחד בבית הראשון
אגב-
"להתיז שירה פמינסטית"
זאת שורה נהדרת והיא ביקורתית בכלל
בייחוד את הדוקרנים.
לא שהייתי משאירה אצלי, אלא משמידה את כולם.
.
גם פמיניסטיות מתריסות אופות עוגות גבינה.
🙂
במיוחד את אי-מהותי.
למה להתיז שירה כשאפשר להתיז ראשים
תתעסקי עם הורות וילדים, בזה את טובה.
מירי, הצחקת אותי מאוד.
אבי, מי אמר לך?
אהבתי את 1 ואת 2.1
עכשיו אני מנסה לחשוב על הקשר בין התזת שירה פמיניסטית מתריסה לדוקרנים 🙂
חזק מאוד
ה-להתיז הזה
המערבולות
אי-מהותי
והדוקרנים
וואהו, מעולה
מה עם הילדים? זהו? לא מעניין?
בדוק בפוסטים האחרונים.
שרון, גלית, תודה
תסלחי לי אבל הוא ברמה אחת יותר משני האחרים, הוא שווה במה בפני עצמו
להלן האבא שצפה בתמונה הזו. תודה