מדרכות אפורות ניחשו אותי
מבקשת מקלט;
תנו להיבלע.
תמונה אחר תמונה אני מדפדפת מעברי העילג
ושוליהן נושכים בקצוותי
סודקים בציפורניי
שוברים אצבעותיי.
אההה. לעולם אהיה אני.
קרוא וכתוב
קרוא וכתוב
מדרכות אפורות ניחשו אותי
מבקשת מקלט;
תנו להיבלע.
תמונה אחר תמונה אני מדפדפת מעברי העילג
ושוליהן נושכים בקצוותי
סודקים בציפורניי
שוברים אצבעותיי.
אההה. לעולם אהיה אני.
גם שברון לב, וגם ראשית הגאולה.
וגם יפה מאוד.
כן, לעולם
המנוע של השיר היפה הזה הוא שמו.
ליתר דיוק המושג "רבקה".
יש להניח שאם היית משתמשת בשמך הפרוזאי,
מן הסתם "רכבת אחרת" היתה נוסעת.
אם כך או כך- השיר נוגע.
בזה שלעולם תהיי את.
משהו יציב ובטוח, כמו ציר שסביבו אפשר להסתובב, להשתולל ולהשתנות.
ובגלל הכותרת, זה הזכיר לי את "קראת לי אסתר" הנהדר של אתי אנקרי.
כן. גם אני באותה שכונה אז קפצתי לבקר.
בהחלט דב, זה גם מה שאני חשבתי על השימוש בשם הרשמי.
טלי, זה נכון מצד אחד, אבל לפעמים זה כלא, במיוחד בגלל התמונות שלא נמחקות.
קפד ראשו, זה בטח מחברת.