סיזיפוס!
סליחה, הצחקתם אותי.
במיתולוגיה שלי יש סיזיפה
אמנם לא המיתה איש,
דווקא יצרה
אבל גורלה דומה.
מתחתית אלי פסגה
ובחזרה
באותו מסלול יומיומי
תלול
אבל הדרך, הדרך
בקבוקיחלבאבקאבקת כביסהכיניםלחםפירוריםחיתוליםמילים
משמעות!
אחרייך אבן, כל הדרך למטה

17 תגובות

  1. אינני מתיימרת להבין את משמעות הקביעה 'כתיבה תל אביבית יאפית', אך אם אנסה מאד להשתדל ולהבין למה עידן התכוון,נראה לי כי מה שמאפיין את הכתיבה של ריקי זו היחודיות שלה, השפה היפה, האמירות הפוגדות, הפיסוק שכל כך יחודי לה ואני תמיד מזהה מאפיינים מאד 'קלאסים' בה. לא סתם זרקתי למעלה את סילביה פלאת. אין בשירה של ריקי משהו מנוכר או מודרני (אני משערת שלכך התכוונת בשירה תל אביבית) ההפך הוא הנכון
    היא תמיד נשמעת לי שירה של שנות החמישים/ שישים (פלאת. סקסטון, וולך), אך עם תובנות של ארבעים שנות קדמה
    ועם חמלה

  2. אפי, דווקא יש כינים, מחוברות בפנים.
    יפעת. אחד הדברים היפים שכתבו לי אי פעם. תודה רבה

  3. בדיוק הפוך ממשכתבת, לכתיבה תל אביבית יאפית אין שום ייחודיות משום שהיא דומה למאות טקסטים
    כתובים בידי עשרות תל אביביות שנראות ונשמעות
    אותו דבר, פאתט.

  4. להמליץ על קובץ שירים נהדר, של משוררת נהדרת בשם קרול אן דאפי. הקובץ
    the world's wife
    מורכב משירים מנקודת המבט של הנשים: אשתו של דרווין, כיפה אדומה, אשתו של מידאס, גברת לאזרוס, אן האתווי של שייקספיר, אשת השטן, האפיפיורית יהונה ואפילו אחותו התאומה של אלוויס

    ממליצה בחום (ובכלל דאפי היא משוררת מבריקה ומרעידת קרביים)

  5. קתץ פחות מדאכת:
    "והיא עומדת ורוחצת את הכלים
    מלטפת את הסבון, מקשיבה לחדשות
    והיא עומדת ורוחצת את הכלים
    מסבנת בזריזות
    ובסוף סוחטת את הסמרטוט "
    יש עוד, אבל לא ממש חייבים.
    אהבתי את השיר, פחות את הצמדת המילים.
    ובאמת את סיפורו של סיזיפוס סיפרה לי אמי, כשעמדנו יחד ורחצנו כלים בכיור, ואני כל הזמן הבאתי מהשולחן ומשאר הבית עוד ועוד ועוד.

  6. על אותם דברים שחשבתי כשכתבתי את זה, לא?
    על זה שסיזיפה היא היא? או את? או את לעתיד?
    תודה על השיר של נוער שוליים, לא זכרתי.
    לגבי הצמדת המילים, זה החלק שהכי התלבטתי עליו בשיר. יש לו איזה חוקיות אם תשימי לב, בבחירה. אולי באמת ההצמדה מפרקת אותה.
    תודה רבה. גם לדפנה, אני באמת צריכה להתחיל להקשיב לספרים מקוריינים.

  7. שפתאום נזכרתי בו באותו הקשר, בשיר "עיניה של לוסי ג'ורדן" ששרה מריאן פיית'פול

    she can clean the house for hours
    or rearrange the flowers….

    מאוד סיזיפי, מאוד מעקר את הנשמה

  8. ממי את גונבת את הסגנון? אהה?
    תגניבי מידע????….
    הרי את לא משוררת… אז מה הקטע הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *