ארבע אחר הצהריים בגלידרייה עילית בבן יהודה. שתי נערות מסבות לשולחן, מתכבדות בוופל עתיר גלידות משובחות. אחת דקה מאוד, השניה דקה למדי. הן משוחחות. "היא שמנה, אבל כשאת רואה אותה את לא מסתכלת ישר על השומן שלה", טוענת הדקה מאוד, "יש לה דרך כזו, היא די יפה בפנים, והיא מתלבשת כזה, ויש לה ציצי (מחווה בידה תנועה עגולה גדולה), היא די סקסית".
"כן", הסכימה איתה הדקה למדי. "היא הולכת כזה, יש לה הליכה סקסית, היא לא מתביישת בגוף שלה, זה הקטע".
"לא, אין לה בעיה עם זה, זה מה שעושה אותה סקסית", אישרה הדקיקה.
הן ליקקו בשקט ואז אמרה הדקיקה מאוד "אני לא רוצה לומר לה, אבל היא צריכה לקחת את עצמה בידיים".
"אולי זה לא מפריע לה, אולי טוב לה ככה", שיערה חברתה.
ביתי התינוקת מסבה איתי לשולחן הסמוך. אני מגישה לה קצפת בכפית, וחשה את ההקלה הגדולה על כך שהיא עוד לא מבינה את השפה של בנות האדם. הגלידה הטובה בעיר מקררת את הצרבת הזו.
מסתבר שנשים צעירות דואגות לשלוט זו בזו דרך המראה החיצוני שכולל גוף רזה. אחר כך הן שולטות זו בזו דרך הפמניזם.
"שולטות זו בזו בדרך הפמיניזם"?! ועוד לכתוב כזו תגובה בלי להזדהות… כמה קטן.
קודם מתחרות כצעירות זו בזו על הגיזרה, אחר כך
כמבוגרות הן מתחרות מי הכי פמניסטית, לזה הכוונה.
ואם את עדיין בטוחה שאלה שטויות, זאת דעתך בלבד, כי אין זה בהכרח שטויות.
יפה שנערות שחושבות עדיין שעגול זה סקסי, ויפה שהן בכלל מעלות על דעתן שאולי טוב לה ככה.
למרות שכנראה שלא.
לשמחתי מעולם לא הייתי נערה שמנה, אבל אם נשים את הפמיניזם בצד, זה נראה לי פחות כיף מלהיות נערה רזה.
ובאמת הלוואי שיכולנו לדעת שהילדות שלנו יגדלו בלי זה, אבל הן כן. אנחנו עמוק בתוך זה.
אז תחושי הקלה כל עוד היא לא מבינה, וקחי אוויר לשנים שיבואו.
רונית, לי זה דווקא נשמע לא מי יודע מה, כלומר די רע
נכון ש"הדקה למדי" הגיונית יותר מחברתה "הדקה מאוד" אך עדיין השיחה די מייאשת
בת דודה שלי מאושפזת בגלל אנורקסיה ואני יודע על התופעה הזו שהיא רחבה הרבה יותר מדי היום גם אם לא מגיעים למצבים קיצוניים, רק המחשבות הרעות והמעוותות הללו מייאשות, חייבים להילחם בזה ולא לוותר, זה לא הגיוני, זה רע, זה חולה, חברה חולה, תופעות הרסניות
תודה על הפוסט ריקי
רק חבל מאוד שהזכרת לי את המקום המאוד טעים הזה שלא ביקרתי בו מזמן מזמן
שיחה עצובה, שיחה של שבויות בתעמולה מחשבתית מזיקה מאוד. יש הבדל בין שמנה, באמת שמנה, לבין מישהי שלא תצטלם בביקיני ותופיע בעיתון. למשל אני. וכן, יותר כיף להיות רזה, אבל מה זה רזה? מיהי רזה באמת?
ורונית, גבר אחד ששתינו מכירות היטב, אבל היטב, אמר לי פעם "אין דבר כזה רזה מידי". מסתבר שזה שוטף את כולם.
למגיב הראשון – לא הבנתי איך אנחנו שולטות אחת בשניה דרך פמיניזם, אולי תסביר?
יש פמניזם ויש בוטות פמניסטית , אין היום כמעט נשים לא פמניסטיות במובן הרחב והטוב של ההגדרה, אבל ככל שהבוטות חזקה יותר מבחינת עוצמות ביטוי יש הרגשה אצל נשים מסויימות, אני מציין- מסויימות, עוצמות הביטוי והאגו מתנפחים דרך הנושא הפמניסטי, והביטוי של זה בפועל הוא שליטה בנשים אחרות.
זאת תופעה נפוצה מאוד באינטרנט היום.
ככל שתהיי יותר בוטה ככה תשלטי יותר.
התופעה הזאת מזכירה את הבעיות של הבנות שהזכרת בגיל ההתבגרות, כשהן שולטות אחת בשנייה דרך הרזון, או דרך הלוּק של השיער , או דרך החזה.
או בכלל דרך נושא המראה החיצוני.
כדאי לשים לב לתופעה, אני מכיר אותה טוב
זה שהן מסוגלות להפריד בין "רזה" ל"סקסית" מראה ישי עוד תקווה.
הן מסוגלות לראות מישהי לא רזה כמוה ולחשוב שיש בו כוח מושך.
ןהן לא אדישות לחיוניות שהיא נושאת.
בהתחשב במודעות הפרסום ובטלויזיה, זה הישג אדיר
החלק השני של השיחה – בעיני הוא שיקוף של הקנאה הפשוטה שלהן.
איך היא מעיזה לחרוג "הנורמליות" ועדיין להרגיש נוח עם עצמה?? הן מקוננות, שהרי הן חיות תחת התכתיב החברתי שקובע כי ר זה= יפה= סקסית
הגיעה העת לנסח פמיניזם אנטי רזוני.
או סתם לעיין בזה:
http://www.any-body.org/
שבוע טוב
וללא קשר לנושא הרזון שעלה כאן, למרות שהוא עקר השיחה – אני לא חושבת שנשים בבגרותן מתחרות מי יותר פמיניסטית. הלוואי וזה היה המצב. אני חושבת שעדין בישראל של שנת 2008, רוב הנשים יגידו "אני?! אני לא פמיניסטית!". אבל אני מסכימה לעצמי שנשים כופות לעיתים זו על זו רזון. זה כבר לדיון אחר.
יש הרבה בחורות רזות שפשוט נראות רע.
הקטע הוא לא רזה, אלא רזה ויפה. כלומר צריך לענות על שני קריטריונים. שמנה זה כנראה, קאסטה נפרדת
נדמה לי שאתה מתייחס בעיקר לאשה אחת שפעילה ברשת, ואני לא מסכימה עם דרכה, סגנונה ותוכן דבריה. היא בטח ובטח לא שולטת עלי, ולא כל מי שקולנית ברשת באמת מייצגת נשים.
שלומית, צמרר אותי האתר שהביא ידיעה על מאבק להסרת אתרים פרו אנורקסיה . גם אני עדיין שומעת את המשפט המטומטם הזה, אני לא פמיניסטית, אבל פחות מפעם. שבוע טוב גם לך:)
לא מזמן ישבתי עם שני גברים בבית קפה. פתאום עברה מישהי ושניהם סובבו אחריה את הראש. היא לא הייתה רזה מידי, אפילו טיפה מלאה ,אבל לא גרם אחד מיותר, יפה וחושנית. שמחתי שיש גם גברים כאלו.
זו מהטעויות באיות.
וחוץ מזה, בלי קשר לנאמר כאן, אני באמת לא מבינה מה עילית כל כך באייסברג. אין ספק שהם הצליחו למצב את עצמם יפה במקום גבוה, אבל לא ברור איך. הגלידה שלהם ממש בינונית מינוס.
(ממי שדגמה את כל הגלידריות בעיר וכן בערים נוספות בארץ ובעולם.)
טרור הרזון מונהג בידי נשים, ומועבר מאישה לחברתה, מנערה לרעותה
המסרים מועברים מנשים לנשים, והמשפטים הללו, האכזריים, האינסטרומנטלים ומלאי הארס, עם הביטויים הגועליים ("ציצי", איחססס) ותנועות הידיים, והמבט שמלא בתיעוב שננעץ בכל אישה שחורגת מהסטנדרט.
זוועה.
גם אני מעולם לא התפעלתי מהם.
וחוץ מזה, אבקש להזכיר:
ונזכיר שוב:
נשים במאות טוקבקים קראו לנינט טייב לרזות.
נשים, ורק נשים, חושבות שמרינה מקסימיליאן בלומין צריכה להוריד במשקל.
עורכת בעיתון גדול טענה באזניי ש"נועה תשבי פרה, וצריכה לרזות".
אין גבר שפוי אחד סביבי שהיה מעלה זאת על דעתו.
איזה גלידה כן טובה בעינייך בעיר?
בועז, מכירה גם גברים שחושבים שנינט הייתה שמנה מידי אז. אבל בעיקרון אתה צודק
זה שנשים קראו לנינט ולמרינה לרזות מראה לנו כי הם סיגלו נקודת מבט גברית -מסחרית כלפי הרעיון של-איך-אשה-צריכה-להראות.
מתי בפעם הייתה לנו דמות טלויזיונית, שחקנית ופרזנטורית שמנה ומאושרת, כדוגמת דאון פרנץ' הבריטית?
כל הדוגמניות מוכרות לנו גבינה לבנה, אבקת כביסה ומוצריאיפור דרך הרזון שלהם. לא לדבר על תעשיית שומרי משקל וסטודיו סי. האם העוד קילו שאני ארד באמת יהפוך אותילמאושרת?
אם אני לא אוהבת את עצמי עכשיו, גם הורדה במשקל של ארבעקילו לא תשמח אותי. וזה אינטרס ברור של חברות ההרזיה, הקוסמטיקה המנתחים הפלסטיים והמאמנים וכו וכו.
טובות ממנה. שלא לדבר על האיטלקית שהיתה שם בבן יהודה (כבר איננה, או שאני טועה?) שהגלידה בה באמת דמתה לגלידות האמיתיות באיטליה.
כל גלידרייה קטנה ולא מיוחצנת שנכנסתי אליה ברוונה כשגרתי שם היתה טובה עשרות מונים מאייסברג. (וגם מהרבה מהגלידריות ברומא…) וזה בעיר קטנה ומרוחקת.
בתגובה ל"…ועדיין יש פמיניסטיות שמאשימות גברים"
אחת התוצאות ההרסניות של השלטון הפטריאכלי על נשים הוא הסכסוך בין אישה לאישה-
הקדושה והקדשה, הבתולה והזונה,ולחלופין האישה והמאהבת, עקרת הבית והקרייריסטית
כמו שאמרה שלומית- הנשים אימצו נקודת מבט גברית, ערכים גבריים שהם השולטים בתרבות
הכל תוצרי הפטריאכיה
זה מדכא להיות מדכא, לא?
ריקי, יש יותר מאשה אחת כזאת, אם כי אני מסכים איתך שהגיעה לאחרונה מישהי כזאת לרשימות
בוטה, ובטוחה שהיא האם אמא של פמניסטיות,
ובועז צודק , מסכים איתו.
נשים טורפות אחת את השניה מינקות, בבית הספר אם הילדה לא בעלת שיער ארוך וחלק כמו בנות אחרות הן תוקעות לה הערות הורגות. מגיל 12 היום הן באות מאופרות לבית ספר, ותוקעות הערות לבנות אחרות על ציצי, משקל, איפור, וחנוניות.
והפמניסטיות הוולגריות, מנסות להשתלט על נשים, אחר כך מחפשות לרמוס גם גברים
הן מקלקלות המון לפמניסטיות השפויות והנאורות.
מנהלת פורום פמיניזם באחד הפורטלים המובילים, למשל (שאין לה בלוג ברשימות, עדיין, ככל הידוע לי) היא אישה עם אותה השקפת עולם – כוחנית, דורסנית. בשם הפמיניזם היא תסתום את פי כל מי שיחלוק או תחלוק על דעתה בכל עניין שהוא (ולא מדובר רק במי שיביע דעות סקסיסטיות/אנטי-פמיניסטיות, אלא פשוט בכל מי שתעז לא להסכים איתה). בשם הפמיניזם המתנגדות לה יוגדרו כ"לא פמיניסטיות" – גם אם הן מגדירות את עצמן כפמיניסטיות מושבעות – ולכן יצוו להתעופף לה מהמרחב הוירטואלי. היא תרד בכל דיון להשתלחויות אישיות ותאסור בחומרה על כל גולש אחר לעשות כן לה. היא תשתמש בסחיטה רגשית בלי להניד עפעף, ותשתלח בכל טיעון רגשי כלשהו של האחר. בקיצור, מדובר בסגנון דיון כוחני ואטום – ולצערי, נעשה בו שימוש בשם הפמיניזם, ואין לי אלא לשער שאותן נשים מתנהלות ככה גם מחוץ למרחב הוירטואלי. אני יכולה ממש לראות איך זה מרתיע אנשים ונשים ויוצר תדמית שלילית מאוד של הפמיניזם. ולא, אני לא טוענת שרוב הנשים, או רוב הפמיניסטיות, מתנהלות כך. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.
אבל דווקא לחלק השני של דבריך, מגיב, אני לא ממש מסכימה. נשים לא "טורפות אחת את השניה מינקות" באופן מיוחד. בין נשים יש מאבקי כוח ויוקרה בדיוק כמו שיש בין גברים,וזה מקבל לעתים צורה מכוערת כמו שזה מקבל בין גברים – רק בסגנון קצת אחר וסביב עילות קצת אחרות, כפי שמקובל. בין נשים (טוב, פרט לחריגות כמו זו שתיארתי למעלה) יש גם חברות ואחווה גדולה. כמו שיש בין גברים, בקיצור.
ששנינו מתכוונים לאותה אחת.
1
שלומית: "זה שנשים קראו לנינט ולמרינה לרזות מראה לנו כי הם סיגלו נקודת מבט גברית -מסחרית …"
אני מסכים איתך. הטענה העיקשת שלי היא שנשים ישראליות החליטו להיות יותר גברים מגברים.
אז קודם התחילו להתלבש כמו גברים (כותפות, דגמ"חים, נעליים גסות, מכנסיים מכוערים)
אחר-כך לקחו את השמות הגבריים ונתנו אותם לבנות שלהן (דורון, זיו, דרור, נעם, יובל – שמות גבריים לחלוטין, ניתנים לילדות צעירות שלא חטאו)
ובסוף אימצו את הגישה הגברית-המאצ'ואיסטית הבהמית והדוחה, שרואה באישה סוג של מוצר שמגיע רק במידה מסויימת וצנומה.
ובמסגרת אימוץ הנורמות וההתנהגות הגבריים הדוחים, נשים התחילו גם לדבר כמו אחרון הזכרים הבהמיים (כמו לקרוא לאישה אחרת "כוסית", או לכסח אישה שמידותיה עסיסיות יותר בשמות מעליבים כמו "פרה", ועוד).
ואת השאר אפשר לקרוא פה
http://www.notes.co.il/boaz/40223.asp
בועז, אני מסכימה איתך באופן חלקי, וכפי שנאמר לעיל, זה נובע מהפטריארכיה.
תחשוב מה רבה השפעת השירות הצבאי על הנשיות.
מסגרת גברית וכוחנית בשלב מעצב ועדין בחיים.
וזה לא כולן, וזה לא רק ישראליות.
וזה לא תמיד החלטה מודעת.
ואולי זו המשימה שלנו, של הפמינסטיות השפויות, שמוכנות להקרא פמינסטיות ובה בעת לא נשבעות לסלק ולהשפיל כל גבר או אישה לא מוארת מדרכן.
לעניין השמות:
אני מאז ומעולם אמרתי כי אקרא לבתי יובל ביום שלבן יקרא בשם שרה, או לאה למשל.
עד אז אני אעניק להן בעזרת השם שמות של בנות.
הביטוי פמיניסטית "שפויה" מזכיר לי מעט את המשפט הידוע: "הוא ערבי אבל הוא בסדר". יש נשים נחמדות ויש נשים שאינן נחמדות ואין לתודעה הפמיניסטית שלהן שום קשר לכך, אלא היא רק צינור שדרכו מבוטאת החוצה אישיותן הלבבית יותר או פחות. לתחושתי, ריקי ותא, היעדר הסימפטיה שלכם כלפי אותה אישה (שאני , אגב, מחבבת עד מאוד ועד היום לא חוויתי שום חוויה רעה איתה) איננה קשורה לדעותיה אלא לסגנון שבא לידי ביטוי גם בהתבטאויותיה שאינן קשורות לענייני מגדר. ולגבי הדיאלוג בגלידריה – אין לי אלא להוסיף למחמאות שהעניק בועז כהן בשעתו לנייג'לה לוסון הבלתי דקיקה מחד והיפהפיה וחושנית מאידך: הייתי מתה להיראות כמוה ואני בערך עשרה קילו פחות. גם כמו נועה תשבי לא הייתי מתנגדת להיראות והיא ארבע מידות מכנסיים יותר. .
לכל מי שממהרת להתנצל, 'אני לא פמיניסטית', לכל מי שרוצה להבין מה זה פמיניזם ואולי להתחזק קצת, הרצאה מרתקת של אורית קמיר [שודרה בשידור חוזר באוניברסיטה המשודרת בשבוע שעבר:]
http://213.8.193.29/msnvideo/glz/UNI_190308.wma
פמניסטית אמיתית לא צורחת את השנאה שלה בראש חוצות, ולא מכסחת כל מה שזז באינטרנט , פמניסטית אמיתית כותבת נכון על נשים, על פמניזם, ויוצרת תרבות שיח נאות שגורם גם לנשים וגם לגברים לחשוב על מקומה האמיתי של האשה
והשינוי קורה לאט אבל בהתמדה.
די עם האדרת הפמניסטיות הקיצוניות!
מגיב צודק.
הביקורת על סגנונה, למרות שהרבה פעמים אני גם לא מסכימה עם התוכן עד הסוף. אבל הסגנון הזה הוא הרבה, הפסילה הכל כך גורפת של מורכבויות של יחסים, של גברים בכלל, וגם של נשים שלא חושבות בדיוק באותו אופן, וההקטנה שלהם בתגובות שלה, גורמים נזק אדיר לנושא שהיא מנסה לקדם. משום שאם היא כל כך צעקנית לא נשמעות דעות ותפיסות מורכבות יותר, סובלניות יותר.
האם אין כאן מוסר כפול? מתי לאחרונה ביקרתם גבר כ'צעקן'? למה צעקנות עולה רק בהקשרים פמיניסטיים?
בהחלט ובפירוש יש גברים צעקנים, קולניים, וולגרים.
אני מתייחסת ספציפית לאותה דמות שמדוברת כאן בלי שמה, ואני מעדיפה שכך ימשך. אני ממש לא מסכימה שהצעקנות היא ג'נדרית ונובעת משנאת נשים. היא גם עולה בהקשרים יותר רחבים מפמיניסטים. אבל במקרה ההוא זה אפילו צווחנות. זה לא סותר את זה שאני כך וכך קילוגרמים של פמיניזם טהור.
לא מכירה את הפרסונה המדוברת
אבל יש הקבלה מרתקת בין אותן שישבו וצקצקו על גביע גלידה, לבין הביקורת המוטחת כאן באותה דמות עלומה שלא בנוכחותה. היא במקרה עגלגלה וסקסית?
אין מקרה, כי רק קוראים אותה, לא יודעים איך היא נראית, ממש אין מקרה
מכירה אותה?
אין לי מושג מי היא, אני לא קוראת פורומים פמיניסטיים ופרסונלית זה גם לא מעניין אותי על מי מדובר. פשוט הוקסמתי מההקבלה המבנית בין פוסט שמתאר סיטואציה מסויימת, לבין ההשתקפות של אותה סיטואציה בתגובות.
אין שום הקבלה או סיטואציה מסויימת בתגובות,
חוץ מהתגובה שלך כמובן.
ואם הנושא הפמניסטי לא מעניין אותך למה את מגיבה בנושא?
מירי היא מגיבה של כבוד אצלי.
גם אני לא רואה שום הקבלה משום שלא עלה כאן כל רמז או התייחסות לעניין גופני אצלה או למראה שלה, רק לסגנונה התוקפני.
אני ממש לא רוצה שתחשבי שזה עוד מקרה של אשה אסרטיבית שמפחדים ממנה. זה לא.
ריקי, תעזבי, לא חשוב. זה פאטיש שלי, מבנים של טקסטים. ראיתי הקבלה מבנית, כנראה שרק אני רואה את זה וזה באמת נושא צדדי ולא חשוב כאן.
למגיבה השקופה – לא אמרתי שאני לא מתענינת בפמיניזם. אמרתי שלא מעניין אותי פרסונלית במי מדובר (רכילות, כלומר). לגבי שאלתך למה אני מגיבה בנושא, התשובה היא –
כי אני יכולה.
מצטרפת לאבחנתך. גם אני רואה הקבלה בין השיח המצוטט בפוסט לבין השיח בתגובות. וההקבלה שאני רואה אינה מיבנית בלבד.
באבחנתכן אתן עושות את אותה הקבלה שמצאתן,
בנות צעירות מגדירות מגיבות כמותכן = פאקאצות
הפאקאצות הן קבוצה קטנה של טרוריסטיות
ביצ'יות תמיד מהזן המאמללת בנות אחרות בטיפטופי רעל.
ותגובות המגיבים מצביעות בדיוק על התופעה שאתן מייצגות.
אפילו שלפני כמה תגובות גוננתי על אותה דמות מבוקרת אין בי צל צילו של חשד שהביקורת נגדה היא גחמה ביצ'ית קטנונית.כולנו ילדות גדולות בסיפור הזה.
http://www.uprec.com/Main.php?&CategoryId=47
אייסברג שם אבל כמובן גם ארלקינו
יש צעירות סקסיות ויש צעירות שמנות
מה לעשות ?
לא כולן יכולות להיות סקסיות
http://www.sexiot.net