אם לזכור דבר

שתהיה זו אבן.

מדרגות מפותלות כנחש

נסתרות בין עצי דבש

סותרות דעת.

כמה כבדות הרגליים,

במסע להשלמה.

אלו המדרגות

מחברות בין

מציאות

לאובדן

בין התעלות נשגבת

לחשבונות שיש לשלם

בין התחתית

לתהום

 

 

13 תגובות

  1. תמיד שאלתי את עצמי למה אני נהנה לקרא את שיריך. והינה עם שיר קצר וקולע התברר לי הענין. הנגיע בין היומיומי לסוף השבוע, השעה 16:30 זהוזה בשידור חוזר נגמר ועוד רגע מתחלף מקצב הזמן מחול לשבת. ריח עוגות שישי בתנור, אבא רגוע ואמא מזמזמת שיר אל מול הכלים. תודה

  2. כמה עצב ואיזו קדרות סמיכה מצאתי בשיר היפה הזה.
    האזכור של המדרגות מסתורי ומגרה.

    האם שתי השורות הראשונות הן הנהון קטן לאמיר גלבע ?

  3. רונית, כשקראתי אותך ממש דמיינתי אותה שוב.
    פלמינגו, תודה, אני יודעת ששתי השורות הראשונות מהדהדות מהשראה, תכנית וצורנית. לא בטוחה ממי.

  4. אם יראוני אבן ואמר אבן יאמרו אבן.
    אם יראוני עץ ואמר עץ יאמרו עץ.
    אך אם יראוני דם ואמר דם יאמרו צבע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *