בחושך בראתי אותך
בחשכה חיינו בהבנה
כשהדלקתי אור
נעלמת
באפלה שוב הכרתיך, זה אתה
הנה קו, הנה נקודה
הנה משמעות גדולה.
בוקר אחד
נודעת לעצמך.
עלי נפלה
שינה גמורה
בחושך בראתי אותך
בחשכה חיינו בהבנה
כשהדלקתי אור
נעלמת
באפלה שוב הכרתיך, זה אתה
הנה קו, הנה נקודה
הנה משמעות גדולה.
בוקר אחד
נודעת לעצמך.
עלי נפלה
שינה גמורה
בגלל תחושת הצורך הבהול באהבה- שהתעצמה כשהקלקתי הלאה לשירך הקודם ולווידיאו המדהים שצרפת אליו.
(ומאחר ששמתי לב שאת מעלה פוסטים בשלוש וחצי בבוקר, אני תוהה האם את כותבת שירה בעליית גג נידחת הצופה אל חצר מושלגת שרק עקבות של זאבים בודדים בוקעים את לובנה?)
לא פתחתי את הלינק, קראתי את המילים כאן, ומיד (!) נזכרתי בהוא…
ואז הקלקתי, וזה היה זה.
מקווה שיהיה ליל מנוחה.
היה לי ברור שהם קשורים.
דפנה, כן, בטח. 🙂 המציאות פרוזאית בהרבה, התינוקת שלי מנסה את כוח הסבל שלי ולא ישנה כמעט עכשיו.
השורה
בוקר אחד נודעת לעצמך
מצמררת
אמיתי ורב משמעי.
ד"ש מפריז
שי