הזאבים
ושאר בעלי הניבים החדים
תמיד יזהו את הכבשה השחורה
גם אם תעמוד שקופה
בין המון אדם
וחיות הרחוב.
אפלוליותה תנבע
מתחת לפרווה
גם בלי שתוציא הגה –
כל שכן פעייה רכה.
הם יתמגנטו
לסימנים הבלתי נראים
לחורים
לצורך המסוים
להיטרף חיים
| סליחה על מחיקת השיר הקודם. הוא לא היה מספיק טוב בעיני. |
דוקא הדימוי פה לא ברור לי.
בדרך כלל, הכיבשה השחורה, לצערם של האחרים, היא זו זה שורדת , היא דוקא זו שאין לה את הנטיה האבדנית, היא זו שלא מצליחה לעשות שום דבר טוב או, לחילופין, כן מצליחה לעשות דברים רעים, והיא האחרונה שנטרפת לאחר שגרמה מספיק נזקים לבני משפחתה, הכבשים הלבנים הסטנדרטיים…
אלו החיים
זה נכתב מתוך הכרות ישירה ועקיפה עם המון אנשים שהוכתרו בתואר המפוקפק של כבשה שחורה במשפחתם.
אבל כרגיל, אהבתי לקרוא. תודה.
שי
יזהו את הכבשים ולא משנה מה הוא צבען
כל הכבוד
עם תחושת האאוטסיידר ועם הרצון להיטרף חיים שהיא נושאת עמה לעתים
(אוהבת את שירתך ריקי)
לכבשים שחורות יש ריח אחר.
לכל המפקפקים – "כבשה שחורה" יכולה להיות שקופה, ובו בזמן רואה וגם נראית.