כמה בדידות
ואיזה קור לחכות
מול הדף הריק
חיוור ממילים נעדרות שעוד לא
הגיחו משם
כובד המכסה מוחץ אותן
בארגז כהה ועליו
סל תפוחי אדמה וערימת כביסה לקיפול
והאור הזה המרצד שאינו מבטיח דבר
בסוף המנהרה.
זה הריק הגדול
זה הריק הגדול
עברי עכשיו
כמה בדידות
ואיזה קור לחכות
מול הדף הריק
חיוור ממילים נעדרות שעוד לא
הגיחו משם
כובד המכסה מוחץ אותן
בארגז כהה ועליו
סל תפוחי אדמה וערימת כביסה לקיפול
והאור הזה המרצד שאינו מבטיח דבר
בסוף המנהרה.
זה הריק הגדול
זה הריק הגדול
עברי עכשיו
יפה לקרוא, קצת קשה לרדת לעומק.
הרעיון ברור לגמרי ומבוטא היטב ובצורה מקורית, אבל כמה משפטים לא ממש נהירים לי, או ליתר דיוק החזרה על "זה הריק הגדול" אבל אולי זה רק אני שלא מבין?
על כל מקרה, תודה.
שי
הילדים בגן, אבא שלהם בעבודה – זו לא בדידות, זה החופש הגדול!
מילים שנכנסות לי ישר אל הלב ועוד מעט איננשללה יכנסו לדפים אמיתיים :
מילים שמצחיקות אותי
אקטואלי, פיצק'לה וארטישוק
דגדוג בבטן, בר'לה ושח-רחוק
קוקו-בלוף, מונטסורי, עדלאידע
שפיץ, חמציץ, קראפל'ך וגויאבה
קוואץ', פצפון, אפצ'י, ערדליים
שלוליות, גוגויים וסבא על אופניים
לונה פארק, ליצנים, זיקוקי דינור
טלוויזיה איכותית, ספונג'ה, מניקור
טרומבון, ספירלה, ג'ירפה, מחבואים
לולו הגורה שלי וצחוק של ילדים
כתבת יפה, כתמיד. ומדוייק, כתמיד.
תכף ארבע, תקריאי לו, נראה מה יגיד המשורר שלך הקטן…
הבאת לכאן. אני אקריא.
לפעמים אני אוהבת לדפדף במילונים, גם מקוונים, סתם כדי ליהנות מהאוצרות.
מילים מסוימות בעיתוי הנכון יכולות לחולל פלאים בנשמה.
איזה מילים אני אוהבת? אולי כדאי שחבריי שאני מתכתבת איתם יזכירו לי. בטח יזכירו כאוס. וגם
שכחה, שמיכה, ציערה, נהרה, הסתלקה, סלחה, דהרה, מאוד אוהבת דהרה.
שי, תודה. לימור, גם, אבל לא רק.
שהמנהרות המעניינות הן דוקא אלו שלא מובטח בסופן דבר.
שהמילה לחכות מתחלפת במילה לשבת
בשורה השנייה
במצבי צפייה של תגובות נראות-מוסתרות.
זה דווקא מוסיף מימד אינטרנטי-חידתי לשיר היפה הזה.
שהוא
כרגיל אצלך
מיסתורי
וחידתי-משהו.