זה שחי איתי טוען שיש לי נקודה רגישה לג'קו אייזנברג. בתקופת כוכבותו צפינו יחד במסע שלו עד הזכיה, והוא תמיד שועשע מכך שאני מסמסת במרץ לטובתו, אך הודה ש"יש לו את זה".
בפיאסקו הנודע בשם "המשתמט", אותה מהומה תקשורתית צבועה, ובעקבותיה צחנה טוקבקיסטית מחרידה, כתבתי פוסט ששיקף את דעתי אז, ובבית השמעתי פה ושם דאגה לגורלו באותם ימים. גם אז האיש שחי היה משועשע. הוא קצת יותר ציני ממני, כנראה.
הפגישה איתו היום בצהריים, בנסיבות של פורום בYNET, הייתה מאוחרת מידי לנקודה הרגישה. בזמנו, לא אהבתי את ההתנצלויות הכפייתיות שלו, שאף זכו לחיקוי ב"ארץ נהדרת". אבל בזיכרון עדיין טמונים לו בחסד כמה רגעים מוזיקליים מרגשים – "פתאום נפלתי, חזק לאדמה", הוא שר ב"הייתי בגן עדן", שיר של שרית חדד (זמרת שאני מתעבת), שג'קו הפך למסטרפיס קטן. וכמובן שיר הגמר "מאבד אותך", שבו לקח שיר זניח והפך להמנון רוק סיאטלי בסגנונו.
כשהוא נכנס למשרד, שמתי לו לכך שהוא דק גוו באופן מבהיל מעט. הייתם אומרים, רוקר, נו. הייתי אומרת, שמא נבדוק אם יש בעיה? שאלתי אותו אם הוא אנורקסית, הוא נעלב. הוא לא הכחיש שהוא פשוט לא אוהב לאכול. אבל זה פרט זניח. הפורום התנהל במתכונת סינון מוקדם של שאלות, על מנת לחסוך ממנו חוויה מזהמת ומשפילה. אבל במנגנון הניהול שבו עבדתי ראו גם את השאלות שלא פורסמו, והיו מאות רבות. חלקן מטונפות בשפה שלהן, ובאלימות שלהן.
אייזנבר שמר על קור רוח בתחילה, מידי פעם סינן משהו כעוס מתחת לשפה. הוא הסכים לענות לשאלה אחת באשר לפרשה ההיא, אבל כשביקשתי לספק את סקרנות השואלת לגבי השנה שעבר, ומה למד על עצמו ועל הישראלים, הוא סירב לשתף פעולה. הוא אמר שזה לא מעניין אותו . בהמשך התפתח ויכוח סוער, הטחתי בו שאם החליט להיות רוקר, הוא לא יכול לשחק אותה פלאקט, והוא חייב לספק אמירות משמעותיות ומעניינות יותר מקומוניקטים.

אני לא אצטט את הדברים שאמר, זה לא נראה לי אתי, הוא לא התכוון שהם יופיעו במקום כלשהו, אבל את הרושם שלי מותר לי לכתוב, לטעמי. ג'קו אמר שם כמה דברים טעונים מאוד, על היחס שלו לחברה, לחוקי המשחק, לסביבה התרבותית שהוא פועל בה. אבל בפועל, הוא משחק את המשחק, ומגיש לקהל בובה מאולצת כשהוא מדבר. האיש הזה שרוי בטראומה. בלי שום ספק. נוסף לביישנות הטבעית שלו, לכך שהוא עצור, הוא נראה כלוא בתוך סד מענה של שיקולים שיווקיים, של כוויה רצינית, ושל נאיביות שנפגמה. זה די מצער.
כשהזכרתי לו שרמי פורטיס, אמן שהוא אוהב, אמר דברים גרועים בהרבה על החברה הזו, ושרד, ושהוא צריך לומר את מה שהוא מאמין בו, הוא אמר "אז לא היו טוקבקים". לא נראה לי שגם היום פורטיס דופק חשבון לטוקבקים. אייזנברג הוציא אלבום ראשון לעולם, שיר אחד שמעתי מתוכו "נשארתי נורמאלי", והוא לא רע. יש לי חשד שהוא אוהב את סינרגיה, המאוסים, ולכן אני לא בטוחה שאני לקוחה פוטנציאלית שלו, אבל לגבי "נשארתי נורמאלי", הלוואי שהיה כותב שיר יותר אמיץ על התקופה האיומה שהעבירה אותו מדורת ההבלים המקומית. אולי הוא היה צריך לשכור ככותב את רועי ארד.
ראיון וידיאו שלי עם ג'קו אייזנברג.
איך מישהו יכול לקחת אותו ברצינות עם הציפורן הזאת של הערסים וכל המשחק הוואנאביסטי הזה של "אני רוקר קשוח" שהוא דפק בתוכנית כמו כוכב נולד, למען השם?
אה, וגם בשירים שלו אין לו מושג מה הוא רוצה להגיד. הוא רק כותב מה שהוא חושב שיישמע חזק. נכון שזה קצת יותר טוב מנינט, אבל לא בהרבה.
בקיצור: יש לו עוד הרבה עבודה לעשות לפני שיתחשק לו להקיא עוד פעם על אמן כזה או אחר.
כתבתי שאמר דברים טעונים
"הטחתי בו שאם החליט להיות רוקר, הוא לא יכול לשחק אותה פלאקט, והוא חייב לספק אמירות משמעותיות ומעניינות יותר מקומוניקטים."
"…ושהוא צריך לומר את מה שהוא מאמין בו"
את לא רוצה שישחק אותה פלאקט, אבל את רוצה שיתאים את עצמו לתבניות וללייבלים שיש לך בראש?
לייבל: אתה רוקיסט ! (נא לא לזוז מהמקום)
תבנית: צא באמירה משמעותית, משהו שאתה מאמין בו, אל תהיה מסחרי, יחצ"ני. (נו… כמו פורטיס !)
זה לא בדיוק מה שאת רוצה שיפסיק לעשות ? לרצות את הקהל שלו ? את לא קהל ?
הבחור אינו פורטיס. הדרך של פורטיס שייכת לפורטיס (ואני לא בטוח שהיום, אחרי שנפל וקם כמה פעמים, הוא היה פוסע באותה דרך). לבחור יש נתונים אחרים (ביישן? עצור?) והוא ילך בדרך שלו.
כתבתי לדודו בוסי (בקפה) שאני מאוכזב מהספרים שלו כיוון שציפיתי שיחזיר לי את ילדותי ולא את ילדותו (נדמה לי שהוא לקח את זה ברצינות). אני תוהה אם את לא עושה דבר דומה. מלאימה את האדם לטובת הפנטזיה של איך ג'קו צריך היה להיות.
קישור לפורום, שנדע מה כן נאמר.
הבעיה של הבחור היא שהוא התנצל.
הבעיה שלך היא שאת מביאה השוואות מעולם אחר.
ג'קו ופורטיס הם לא מאותו עולם.
אפילו ששניהם שרים.
נדמה לי שבזה מסתכם המכנה המשותף שלהם.
כבר יותר מעשר שנים שלא היה פה מישהו שלא התנצל על משהו שכבר העז לומר.
כבר עשר שנים שרוק אמיתי נשמע רק בפאבים קטנים ולמעלה בתחנה של המדינה שומעים גברים בוכים בלילה, וביום, ובצהריים, ובבוקר גם.
ג'קו הוא מי שהוא.
מותר לא לאהוב.
אבל מה לך לדרוש ממנו "אחרות" שכזו?
מתוך מה היא יכולה בכלל לצמוח.
הבחור נבחר בתוכנית פריים טיים בערוץ המסחרי. הוא לא נבחר בגלל שהוא רוקר אלא בגלל שהייתה לו פוזה של רוקר (כן, הוא לא זמר גרוע, הוא פשוט בובת שעווה). כל מי שהולך לתוכנית כזו מוכן מראש שיקצצו אותו למידות הקופסה – ובדרך כלל זה אומר שהוא כבר הגיע עם המידות הנכונות.
לג'קו אין מה להגיד. אמירות נוקבות על החברה הישראלית?
להגיד שהחברה פה צבועה או עוד כמה קלישאות אנרכיזם דמיקולו זה לא משהו אותנטי – זה מעיד על טיפשות ושיטחיות במקרה הטוב ובמקרה הרע זה מעיד על בחירה מודעת בתדמית הילד הרע.
כשהוא ניסה לומר משהו משמעותי ונועז שמענו מה היה לו לומר – "מדינה זונה ומדינה מוצצת…". אכן מחאה מעמיקה. דילן לא היה עושה את זה טוב יותר. אז אמנם הסקס פיסטול עשו קריירה מהביצוע שלהם להמנון הבריטי (god save the queen, she aint no human being) אבל זה היה לפני ארבעים שנה…
תחזית: בעוד שבועיים ג'קו ויהיר לפיד מגירים ריר אחד על השני בתוכנית של יאיר. ג'קו חוזר לחיק הלאומי עם מחאה בכאילו ולפיד, מאצ'ו-פטריוט-רגיש-חובב מוזיקה, משמש כסולח הלאומי. להקיא.
ממש לא קשור לענין ג'קו אייזנברג שאין לי שום דיעה לגביו כי אני בכלל לא מכיר אותו או את פועלו.
הבעיה היא שאנשים מתייחסים בצורה רצינית מדי לטוקבקים וטוקבקיסטים. זה רק שאלה של זמן שגם בארץ יתחילו להתייחס לתגובות אך ורק אם הם נאמרות בשם מלא ויש מישהו מזוהה שעומד מאחרי התגובה ויכול לגונן/להצדיק אותה או לקבל אחריות על מה שהוא אומר.
בגלל העילום שם , מספיק לומר על מישהו שאחותו זונה או שהוא הומו ומכיוון שלמפרסם, פורום או אתר אינטרנט שמאפשר את זה אין שליטה יכול להיגרם לאנשים נזק בקרב אלו שממש לא מבינים את המדיה הזאת שנקראת טוקבק.
זה רק שאלה של זמן שגם בארץ יתחילו לעוף באוויר תביעות נגד אתרים שמאפשרים את זה.
דרך אגב, גם לפני עשרות שנים היה משהו מקביל לטוקבק בדמות מכתבים למערכת, אבל גם מכתבים שפורסמו בעילום שם נאמר לצידם "השם המלא שמור במערכת" ותמיד היה מי שיכול בצורה כלשהי לקבל אחריות.
שינוי חיובי כבר יש בארץ, כמו פורומים שמחייבים רישום מוקדם, אבל עדיין המנגנון לא מאפשר בדיקת זיהוי מוחלטת של הנירשם לדמות הוירטואלית סייברספייסית שלו. יש פתרונות כמובן גם לזה , כמו שהשם האמיתי יהיה שמור באתר אם יהיה צורך לגונן או לקבל אחריות על הכתיבה שלו.
בכל מקרה, אני מייעץ לכולם , בעיקר לקוראים, להתעלם לחלוטין מכל טוקבק שאין מישהו אמיתי מאחוריו וגם למי שכותבים עליו פשוט לא להתייחס. מה שמשמח אותי שבפורומים מבוססים כמו YNET אנשים כבר פיתחו חוש ריח לטרולים והם מתעלמים מהם או מוקיעים אותם, אבל לא כולם מנוסים ולעיתים יכולים להיגרם נזקים לאנשים.
וכמו שאמרתי, בחו"ל זה כבר התחיל ובגדול, רק שאלה של זמן שזה יגיע לארץ, וככל שמוקדם יותר כך ייטב לכולנו.
שי
אכן, הייתה לי ציפיה קצת ילדותית ממנו שיכנס לתבנית הבועט בסיר הבשר,עגל הזהב שבעצם המליך אותו. הוא לא האיש, כפי שרמז אורן. המחאה שלו ילדותית ושטחית, וכבדת ניסוח במילים עדינות, כפי שראינו בהתחלקות ההיא.
ונופלת, האחרות יכולה לצמוח בבית גידול אחר, שלא קשור לטלוויזיה, אם כי, הביוגרפיה שלו בהחלט הייתה יכולה להצמיח כזו.
הבחור המצולם למעלה שייך למנגנון משומן של כוכב נולד, משם הוא בא ושם יצרו אותו לשיווק.
נטו.
כוכב נולד – אוהב מאמיס' ולא אוהב טיפוסים שיגדפו ויעליבו.
פורטיס צמח על קרקע בתולית, שר את שלו וזכה לאהדה מאנשים שאהבו את הסגנון, נטו.
מה שהרגיז בבחור הזה בעיקר את המנהלים של הכוכבון הנולד זאת הרגשה של יריקה בפרצוף עוד לא נולד והשמנדריק מגדף גדולים וחכמים ממנו,
פורטיס לא עשה את זה אף פעם, אלא
דרך הטקסטים שהוא ירק מהפה.
יש הבדל ענק, ואת מערבבת.
זאת הסיבה ד"א שהתכנית כוכב נולד מתאימה לילדים עד גיל 15 ולא יותר.
ריקי,
אם כל בית שיש בו כאב היה מוליד פורטיס, העולם היה באמת פאקינג רוק אנד רול.
אבל זה לא ככה, זה לא ככה.
כוכב נולד כנראה הצליחה לבסס אצלי את הרומנטיזציה שלו כרוקאנרול.
הוספתי קישורים לפורום, דבורית – וגם לראיון וידיאו שלי עם ג'קו.
דבר ראשון, מערכות הפורומים ועתונות האינטרנטית כן יכולות למנוע פרסום טוקבקים וגם עושות זאת לפעמים אבל חסר קוד אתי איך ומה מותר לכתוב והם רוצים רייטינג…
דבר שני, אם יכריחו לכתוב בשם מלא, אני ושכמותי לא יגיבו. אני, למשל, גרה בסביבה קהילתית קטנה. רק זה חסר לי, שכל הסביבה שלי תדע. בשם מלא מתאים למי שאין לו סביבה כזו או שלא אכפת לו או שכל החברים שלו גם כותבים והוא לא יותא דופן.
עדיין, מה שחשוב הוא שהכתיבה תהיה הולמת. וזה אפשרי גם בשם כינוי.
המשפט האחרון שלך אומר הכל:
"מה שחשוב הוא שהכתיבה תהיה הולמת. וזה אפשרי גם בשם כינוי".
הנקודה היא שיש המון כתיבה בלתי הולמת, ופה הבעיה, ולא תמיד יש סינון של כתיבה זו שכרוכה בהשמצות.
ולעומת זאת יש גם את המקרה ההפוך לחלוטין של יצירת הייפים מלאכותיים בטוקבקים מזוייפים.
אי לכך, מכיוון שלא תמיד ניתן להבחין, אני נוטה להתעלם משני הסוגים תוך ידיעה ברורה שאני יכול גם לפספס דברים אמיתיים.
הפתרון, כפי שהצעתי, הוא כפי שקיים עשרות שנים בעיתונות הכתיבה. השם האמיתי שמור במערכת ולא יפורסם. זה לפחות יבטיח שיש מישהו אמיתי מאחורי הכתיבה שלא רוצה ששמו יפורסם (זה לגיטימי!!) וזה יתן תשובה גם לבעיה הספציפית שלך.
שי
במאמר הזה משפט כל כך תוקפני כמו "זמרת שאני מתעבת"? מה קשורה שרית חדד? האם כדי ליצור פרובוקציה? חבל… משפט שכדאי להוריד בעריכה
מה העניין עם הצנזורה הבלתי נגמרת הזו, כולם צריכים לדבר בצורה מכובסת?
כן, ככה אני חושבת עליה, לא קראתי לפגוע בה. זו דעתי עליה.
התכוונתי לדברים שמצפים ממנו לומר, בתור "רוקר".
אני שמחה שהכוכב שנבחר בשנה שעברה הוא בועז מעודה – מבצע שאינו יוצר, שאינו מרגיש מחויב ל"אמירה" אלא דרך השירה. בראיונות איתו הוא לא רק לא נפל בפחים הרבים שהציבו לו, אלא הציג אישיות בוגרת וחזקה, כזו שלא נשברת מכל פיפס.
גם החשיבות שמייחסים לבחירה מעידה על הפוטנציאל ליפול – מעודה ומשפחתו מאוד-מאוד שמחו על הזכייה, והוסיף לזה הסיפור האישי של אמא שלו והלידה שלו והכל. אבל הם לא הפכו סנטימנטליים ופגיעים כמו משפחת אייזנברג, שפשוט התפרקו רגשית אחרי הבחירה (ותועדו מתייפחים בלי יכולת להפסיק, בסרט המביך והמביש את המצלמים).
בקיצור, אני מפרגנת לג'קו, אבל הוא נפל לידיים הלא נכונות. עדיף בשנה הבאה לחפש חומר עמיד יותר (אם כי גם בני מחזורו, מאיה ורפאל, היו "רגישים מדי" באותה צורה ממש).
בכל פעם שאני קוראת ראיון עם מוריסי בא לי לגלגל את הגליון לחרוט ולחבוט בו בחוטמו, אבל שבה ומתאהבת בו כשהוא שר. לדעת את דעותיו של אמן יכול לתרום להעמקת ההבנה של יצירתו, אבל אלוהים אדירים כמה שזה קשה לחבב אותו אחרי…
אלא של נימוס בסיסי. אפשר לומר דברים קשים מאוד או לבקר בצורה נוקבת אבל לשמור על שפה נאותה. בעיניי לתת לגיטימציה לכל דיבור של ביב שופכין היא לתת לגיטימציה להידרדרות השפה והידרדרות השיח הציבורי.
זה מצחיק שבדיוק אותם אנשים שהורידו את רמת השיח בישראל ל"זמרת שאני מתעבת" (ולא חלילה סתם "זמרת שאני לא אוהבת", שזה מכובס ומצונזר מדי) מתלוננים עכשיו על הטוקבקיסטים. הטוקבקיסטים כותבים כמו שהרגילו אותם שכותבים בעיתון – בארץ התקשורת אחידה מכדי להרגיש את זה, אבל אפשר להשוות תגובות בניו יורק טיימס, למשל, לטוקבקים בעתונים צהובים יותר שקוראיהם מאותו מקום.
מי שאחראי בסופו של דבר לטוקבקים הוא מי שמפרסם אותם על גבי האתרים הכי נצפים. ווינט מצנזר בלי שום בעיה טוקבקים שמבקרים אותו (לדוגמה כשהוא פועל בשרות האינטרסים של שותפיו העסקיים), ובאותו זמן נותן לכל מופרע במה כלל-ארצית להתגולל על ג'קו או כל מי שמתחשק לו. לא הטוקבקיסטים אשמים, האתר שאת עובדת בו אשם.
שאני מתעבת את שירתה/ביצועיה ולא אותה כאדם?
אני יכולה לנמק למה, אבל זה לא נראה לי הנושא.
ערדי, אני ממש לא דוברת של ויינט (אני אפילו פורשת בקרוב), וחוץ מזה, מחמיא לי שאתה מייחס לי את הורדת רמת השיח בישראל, לא ידעתי שאני כזו פופולארית.
זה נכון שיש לך יתרון עלי כי נפגשת עם ג'קו פנים אל פנים ושוחחת איתו כך שאולי יצא לך להתרשם מקרוב מה שלי עדיין לא,אבל כן קראתי את הפוסט שלך מתחילת ה"עליהום" והזדהיתי.אזאני תומכת בבחור הזה מתחילת הפרשה ויש עוד כמוני ..גם הפורום שלו שונה ויחודי מכל מה שמקובל היום כי מרוכזים שם גילאים שונים מ-12 ועד שישים בערך מכל שכבות האוכלוסיה והמפה הפוליטית והרבה מאוד אקדמאים ומוזיקאים מה שאומר שהבחור הסיפור מאחוריו והמוזיקה שלו עשו משהו להרבה מאוד אנשים.
כל הסיפור על התנצלות הסדרתית שלו מוגזם ..היתה התנצלות אחת בטקס אנשי השנה ואני אהבתי אותה כי הוא בעיקר פנה לאנשים שנפגעו ממנו בצדק או שלא בצדק אבבל נכון הטיימינג היה גרוע והוא בעיקר פנה משפחות השכולות.
מה שמפריע לי בעיקר היא העובדה שלא שמעת את הדיסק שלו..אני לא מבקרת מוזיקה אבל שומעת את הדיסק הזה שוב ושוב..מדובר באלבום אישי רגיש ומאוד כואב מצוין לטעמי ומהנה
זה שהוא יצא מכוכב נולד לא אומר שאפשר להדביק עליו סטיגמה וחותמת של פלסטיק כי הוא ממש לא
ודבר נוסף הוא לא אמור להיות מוביל חברתי אלא זמר יוצר ופרפורמר ענק מה שהוא כן בהחלטבשירים שלו יוצאת אמת בלי צנזורה יום טוב לך
ועוד משהו ששכחתי..אז אני כן אהיה מכובסת ולא אגיד שאני מתעבת את שרית חדד אבל לא אוהבת מותר לי? השירה שלה לא מצליחה לגעת בי של ג'קו כן וזה עושה את כל ההבדל. פשוט מדהים אותי איך כולם מתעסקים בשטויות
מסביב ושוכחים שמדובר במוזיקה. ג'קו לדעתי אחד המוזיקאים המשובחים
וממרעננים שקמו
לנו לאחרונה וחבל ,פשוט חבל יהיה להפסיד אותו בגלל צרות אפקים.
מישהו ממכם שמע את התקליט בכלל?!
קשה לי להאמין… התקליט הזה לא מביא שום בשורה גלובאלית אמנם אבל בהחלט לא מה שצפוי מכוכב נולד… התקליט מכוסח ברובו, סאונד מחוספס, אין כמעט אפקטים על שום דבר שמייפים משהו. מיושן קצת אבל מעולם דבר כזה לא הגיע למקומות הראויים בארץ. אולי מישהו מנסה להשתמש במעמדו כדי לפתוח דלת למוסיקה אחרת שמנוגנת במקומות קטנים? ההתעקשות הזאת לקבע אותו במשבצת של הפריים טיים כפרודקט היא גובלת בטמטום ובחוסר ראיית העובדות. פשוט כבר נמאס! ג'קו כיוון לאלבום לא מסחרי יתר על המידה. מופיע כמעט רק בפריפריות במקומות הקטנים האלה, מקומות שאין אפשרות למי שנולד על הבמות הגדולות והמפונקות של "כוכב" להופיע.בניגוד למה שנראה לרוב האנשים המעוורים הוא לא גילה שהוא יכול לשיר באודישנים של כוכב 4, אלה הרבה לפני זה!!! כשאתה בן 26 ונמצא באיזשהי צומת בחיים שלך איפה לשים את מה שחשוב, האם להמשיך לחיות כמו כלב בשביל מוסיקה או להתפרנס בכבוד ולשים את המוסיקה כתחביב – כוכב נולד 4 היתה המוצא האחרון שלו והתוצאות של התכנית קבעו בשבילו להמשיך להיות מוסיקאי. פרודקט? מערכות משומנות? אני לא ראיתי שהוא הלך להופיע בטלנובלות או בפסטיגלים… ואני לא זוכר ששירי מימון, נינט, הראל מויאל, סקעת וכו' הלכו להופיע במקומות כמו חמדיה, ערד וכפר עזה (משתמט אמרתם) וקריית שמונה ב24 לינואר. הוא לא חייה להופיע בחורים האלה, מסכימים?!
אני כבר מתחיל להבין יותר את התסכול שלו ולהרגיש כמוהו, ארץ אוכלת יושביה אמרו חכמים ממני. נ מ א ס ! ! !
קיבינימאט איתכם – תקשיבו לתקליט אח"כ תבקרו.
על החתום,
הגיטריסט שלו, המודאג ממצב הפאשיזם הגובר במדינתו.
אז מה את אומרת, נעביר מבחני רגישות את המתמודדים לפני שמעבירים אותם שלב?
אז מה אם ג'קו ואימו בכו, זה לא היה מביש בכלל, זה היה נוגע ללב.
למיכל, כמו שראית, יצאתי נגד הלינץ', נחמד מאוד שיש לו פורום מעריצים שתומכים בו – נותן איזון שפוי לכל הסיפור הגרוטסקי.
און, האינטרס שלך ברור ולגיטימי. אבל אני לא חושבת שצריך לשמוע אלבום כדי לקבוע דעה על הסוגיה התקשורתית וציבורית שהייתה אז.
אבל מי מדבר על זה?!
אני מדבר על רצח אופי ושלילה אוטומטית של כל מה שקשור בו רק בגלל חוסר הסכמה. הרי הדברים נופחו למימדים אדירים ויצאו כבר מפרופורציות ממזמן. רוב האמרות שמיוחסות לו היום בכלל לא יצאו מפיו אלה מדימיונם של האנשים.
בן אדם אומר בראיון: אבי נפטר במלחמת המפרץ, זה השפיע עלי רע, כילד עבדתי כדי לעזור בבית, לצבא אמרתי שאני מוכן לשרת קל"ב רצוי בלהקה צבאית – במקום זה קיבלתי פטור מהצבא.
ומה בחרו לפרסם? – "אמרתי שאני רוצה קל"ב רצוי להקה צבאית"… חארות…
כואב לי שכל מני אנשים מסתובבים להם עם ציפיות שהם הלבישו על ג'קו בהתאם למה שהם חושבים שהוא צריך לשקף. בגלל הדברים שהוא כביכול אמר. ג'קו בן אדם מורכב, והוא לא בא לתת תשובה לכל המרדנים המחתרתיים המתוסלכים שמסתובבים בארצינו ורוצים שג'קו "ידבר בשבילם"..
אם "הם" רוצים להסתכן, שידברו הם, ויסכנו את הקריירות שלהם בארץ אוכלת יושביה זו!
קרן
אני איתך מהבחינה הזו, שכואב לי שג'קו מהסס לדבר, אבל זה מובן אחרי כל מה שנעשה לו ועוד על דברים שהוא לא אמר, אלא כמו שהגיטריסט און דבי אמר, "רוב האמרות שמיוחסות לו היום בכלל לא יצאו מפיו אלה מדימיונם של האנשים"..
אני מבינה את הרצון שלך לדובב אותו לדבר, ולג'קו בטוח יש מה להגיד! פשוט צריך להבין את הזהירות שהוא נוקט. לי לצערי היא לגמרי מובנת בהתחשב במה שקורה במדינה שלנו.
הנאה מהדיסק ריקי!
ג'קי או איך שקוראים לו, הוא תוצר סינטטי של תוכנית טלוויזיה שפונה לנוער וששמים אותה בשעת צפיית שיא שעוזרת לבמאי למפיק ולאמרגנים להרוויח כסף.
שום שיר חדש לא נשמע בתכנית הזאת, שום דבר שיכול להביא תרבות אמיתית בתחום המוסיקה. כל מה שיש שם זה ג'אנק מיוסיק במתכונת של סמס.
חבל מאוד שלא יוצרים תכניות מיוסיק אחרות של תחרות שירים ולא תחרות זמרים, הזמרים הם לא נושא לשיחות הם אמורים להחזיק את המיוסיק שצריך לחדש אותה.
כל הטרנד הזה של לדבר על הזמרים במקום על השירים, מה זה בעצם משנה מה הם שרים או לא בינינו, מעיד על נפל וחידלון תרבותי מזעזע
הזנייה של המוסיקה המקומית ופנייה לצד השיווקי במקום לצד המקצועי של תעשיית המוסיקה המקומית המקרטעת.
מקרטעת בדיוק בגלל אנשים כמוך…
שמאמינים בלשחזר במקום לעשות משהו חדש.
וזה בדיוק מה שקורה – 80% מהשירים ברדיו נשמעים אותו דבר…
יש אנשים שמשתמשים בזה כקרש קפיצה, אני יודע על אחד כזה.
אין לי ספק שאתה לא מוסיקאי ואני לא אטרח להסביר לך את ההשפעה שיש לזמר וכל מה שהוא מביא איתו על על שיר.
תקופת המבצעים נגמרה נגמרה איפהשהו בסוף שנות ה60, אלביס אולי היה המבצע האחרון שזכה לאיזשהו כבוד וגם זה הלך איתו לקבר אי שם ב77… מאז הגיע תקופת ה"זמרים כותבי שירים" (סינגר/סונגרייטרס) רק בארץ משום מה במקום לעודד יצירה ממשיכים לטפח את העבר…
מה גם שנראה לי שזה לא משנה מה אני יעשה הרעל רק ימשיך להישפך מפיך…
ההיסטוריה מלמדת, שהאומנים הם המראה של החברה, אם כל המלהימים למיניהם לא אוהבים מה שהם רואים אז לא בטוח שהבעיה היא אצל החבר שלי…
הוא לא מתחבר לי.
http://news.walla.co.il/?w=/4/1221565
כן , כל אחד יכול לבוא ולפתוח את הפה מול כל האומה.
אבל גדולתו של ג'קו היא שזה בא מהלב
והוא לא פוחד להגיד מה שיש לו להגיד
לא אכפת לו לאן זה יגרור
אני לא מבינה מה הסיפור שעשיתם
אז הוא אמר כמה דברים לא במקום
ביג דיל.
סך הכל הוא אמן
ומותר לו לבטא את עצמו
כך או אחרת.
זה לא עניין של אף אחד
אף אחד לא מכריח אתכם לאהוב אותו
ואף להעריץ.
כל אחד בדעתו
ויש שיסכימו עם אמירותיו הבוטות של ג'קו.
ובסופו של דבר
הכל מסכם בכך שהוא אמן , יוצר , ובן אדם מדהים
וכן , לכולנו יש את המעידות שלנו
אז גם הוא מעד
אמנם לעיני כל המדינה
אבל זה בדיוק אותו דבר כמו שנטעה לעיני החבר'ה.
ג'קו אייזנברג הוא אמן מדהים לדעתי
והוא נראה אדם נחמד.
צריך לזכור שכולנו טועים
והוא הבין שהוא טעה
והתנצל.
אני לא מכירה הרבה שהיו מתנצלים בפני מדינה שלמה , והאמת לא נראה לי שזה בשביל "לטהר את שמו".
שימשיך ליצור , אני אוהבת (: