סיפור שנכתב אתמול בערב מפי בני הבכור, יונתן, תיכף בן שש.

 

העכבר והנסיכה טובת הלב

פעם היה עכבר, שאהב לצאת למסעות רבים. המסעות היו מאוד מיוחדים.

יום אחד הוא פגש ביער גמד. הגמד אמר לו: אני אומר לך שאם תגיע לבקתה, שכולה ורודה, מקושטת בצדדים בממתקים, והקירות משוקולד והצמות מסוכריות ארוכות מקופלות.
הגג המשולש עשוי רק מסוכריות צבעוניות.
זהו בית מיוחד במינו אמר הגמד.

אם תגיע לשם, הנסיכה תעזור לך בכל דבר שתרצה , אמר הגמד, והלך. העכבר החל ללכת לכיוון היער, שם הוא ראה בית אחד עשוי ממתקים, צמות מסוכריות ארוכות, מקופלות, קירות משוקולד, גג מסוכריות צבעוניות. הוא החל ללכת לכיוון הבית, לאט לאט. הוא פתח את הדלת שהיא כמובן גם משוקולד וראה שם נסיכה כה יפה! הנסיכה אמרה לו, בוא תשתה, תאכל, אולי תנוח. העכבר אמר – תודה! קצת אכל, קצת שתה , וקצת נח על המיטה של הנסיכה. אחרי שהעכבר נח הוא אמר תודה והתחיל ללכת לכיוון ההרים. הוא פגש ג'ירפות, פילים, קרנפים, ואז הוא פתאום ראה ילד קטן שאמר לו: אם תעבור את ההר, הר הקסם, תפנה ישר וימינה, שמאל וישר, תגיע ליער הכי קסום בעולם. ביער יש קוסם שיכול לעשות את כל הקסמים בעולם.

העכבר החל ללכת בדרכו, עבר את הר הקסם, הוא הגיע ליער הקסום וראה את הקוסם. "אדון קוסם, אפשר שתעשה קסם ושאוכל להפוך לקוסם כמוך". העכבר שלנו, שמו היה תק תק, חלם והשתוקק להיות קוסם. הוא חשב לו, מה אעשה, פגשתי את הגמד, פגשתי נסיכה, ועכשיו חציתי את הר הקסם, פגשתי קוסם ואינני יכול להיות קוסם. אני רוצה להיות קוסם הכי קסום בעולם, אני מקנא!
ואז הוא פגש את האיש הכי חכם בעולם. העכבר לא ידע שהוא חכם. האיש אמר לו: אני הכי חכם! ואז העכבר חשב שהוא יודע איך האיש יהפוך אותו לקוסם הכי מפורסם בעולם. האיש אמר לו, אם תלך להופעות של הקוסם הוא יהפוך אותך לקוסם הכי טוב בעולם והכי מפורסם בעולם. האיש החכם אמר – מה אתה אומר שנלך ביחד למופע של הקוסם? הם הלכו והלכו והלכו, מאחורי ההר, וראו את הקוסם. הקוסם שאל: רוצה לבוא למופע שלי? אם תבוא, אוכל להפוך אותך לקוסם הכי טוב ומפורסם בעולם.

העכבר אמר – תודה קוסם! הוא בא למופע. הקוסם אמר: אברה קדברה, ביסלי ובמבה! עוד מעט תהפוך לעכבר קוסם הכי טוב והכי מפורסם בקסמים! הקוסם נתן לו את מקל הקסמים והוא היה קוסם עכבר. ואז העכבר הלך והלך, פתאום הוא רצה קסם: שכל החיות יראו אותו בעולם. ואז הוא עשה עם המקל: אברה קדברה, ביסלי ובמבה, עוד מעט החיות יבואו לראות אותי! וכל החיות בעולם באו לראות אותו. והוא אמר, זה עובד! ואז הוא רצה שהם ילכו, והוא עשה עם המקל, אברה קדברה, ביסלי ובמבה, עוד מעט החיות ילכו. וכולן הלכו!
העכבר ידע שהוא הפך לקוסם אמיתי.

 

12 תגובות

  1. פרסומת סמוייה, פרסומת סמוייה…

    חשבתי שרק הבן שלי ממציא סיפורים שמטובלים בכל כך הרבה ממתקים ואוכל…

    קסם, קסמים וקוסמים, את זה הוא הכי אוהב, וכנראה שגם הרבה ילדים אחרים, עולם תמים, זך ו… מלא קסם

  2. אבל מאחר שנוצרים פה קפלים במציאות, ומתהלכות פה שתי נשים בעלות שמות זהים….
    הכנסתי את התגובה לכאן

    ריקי – כתבתי לך כבר שאת משוררת, אז עכשיו זה בדוק. את מצליחה לשרוט את לבי גם כשאת כותבת על רגעים של שמחה. ממש לעומק.

  3. גם אני שפשפתי את עיני כשראיתי שיש פה שתי נשים בעלות אותו שם.
    רציתי גם לכתוב שלבית הזה לא מכניסים ביסלי, אבל מותר לנשנש בימי הולדת, ואז גם אמא מתנפלת על החטא הזה, שיש לה חולשה אליו (ברביקיו).

  4. שניסיתי להגיב ברשימה השניה שלך היום והמערכת לא נותנת..

    סביר להניח שגם אחרים לא הצליחו

    שי

  5. רציתי להגיד לך שכתבת סיפור יפה שמדבר על הילדים ועל החיות וביכלל על הילדות שמלווה בקסם שהילדים מחכים לו רעיון יפה

  6. לילדים כשהם הולכים לימי הולדת של חבריהם?

    פשוט כי היום הייתי עם אבישג ביומולדת של אח של חברה, והמפעיל השתמש בדיוק בנוסחת הקסם הזו כדי להרשים את חבורת בני החמש שהיתה שם.

    אין לי אלא לקנא בכך שכפי הנראה לא היית באירועים כאלה מזמן.

    חייבת לציין שמכל הדברים ביום ההולדת דווקא לזה התייחסתי בשוויון נפש. אולי פשוט כבר לא היה לי כוח להיגעל.

    אבל הסיפור של בנך נחמד.

  7. הוא עוד מעט בן שש. אפשר לומר שהשנה כבר הולכים מהמקום, ובאים לקחת.
    את הסיסמה/נוסחה הזו שמענו באיזה DVD מאוס, לא זוכרת איזה. גם הוא לא זוכר. אבל זה הצחיק אותו מאוד.
    תודה

  8. תרתי משמע!

    אצלנו הילדה חזרה הביתה עם "הוקוס פוקוס סוכריה של קוקוס", אני בטוחה שלא היא המציאה את זה.

    לימימה: למסיבות יומולדת עם הפעלות מאורגנות אנחנו משתדלים לא ללכת, כי הבן שלי פשוט סובל בהן. בעיקר כשהן נערכות בתוך חלל קטן וסגור ואף על פי כן המפעיל מתעקש לדבר במיקרופון בווליום בלתי נסבל. אחרי שנקלענו כמה פעמים למסיבות עם הפעלות וראיתי שבני בורח לחדר אחר, מכסה את האזניים בידיים ולפעמים אפילו בוכה, הבנתי שיותר קל לא ללכת למסיבות וזהו. לא שכל ההפעלות גרועות באותה מידה – אבל המסיבות הכי נחמדות היו אלה שבהן ההורים בעצמם אירגנו משחקים ופעילות בחוץ, ולא "הפעלה" מרוכזת.

  9. הן הטובות ביותר. מקווה בבוא היום לעשות כאלה בעצמי, ומזל שבתי נולדה בתאריך שמאפשר זאת (וגם הבאה בתור, חמסה חמסה טפו טפו טפו). נדמה לי שבמקרה שלנו הסבל הוא בעיקר של ההורים, אם כי לא יכולתי לראות באמת מה אבישג הפיקה מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *