תתקיים מחר בערב בבית נשים פמיניסטי בתל אביב. במסגרת סדרת מפגשים על אמהות ופמיניזם אני הולכת לדבר על הנושאים הבאים: למה כל כך קשה לנו להודות שהאמהות אינה מה שסיפרו לנו, ואינה אידיאלית? שיש לנו רגעים שאנחנו רוצות לברוח מכל זה? מה עושים עם הרגשות הסותרים שכל כך מפתיעים בעוצמתם? ומה יגרום לנו להפסיק לשאוף להיות אמא מושלמת?
יום שלישי, 25.12.07, 20:00,
קרוא וכתוב
את מטבלת את הדברים לאורך הדרך עם הומור, וזה טוב וחשוב כי אחרת זה היה גם מסוכן, עם זאת, הספקנות היא ערך חשוב בכל נושא שהוא אך לא בהורות. לכן יש לי בעיה עם תוכן הטורים שלך.
ברור שהומור הוא כלי חיוני בהסתכלות על הדברים בהורות, בלי זה הכל סובל מנפיחות ומייגע.
הספקנות קיימת גם בהורות, רק שמאוד קשה להודות בה ולהתבונן בה.
הספקנות קיימת אצל כל הורה. היא חשובה ויש לה מקום של כבוד.
הספקנות לא הופכת את הספקן להורה פחות טוב. או לאדם פחות טוב, אם החליט לוותר על ההורות מראש, עקב ספקנותו.
אני מטילה ספק על בסיס יומי, בקונבנציות ההורות המקובלות הנידונות סביב ומחליטה על בסיס יומי, מה חשוב יותר לי ולילדי. מה יעשה אותם אנשים טובים יותר. מה הדרך שמתאימה לי להיות הורה טוב יותר.
על בסיס יומי אני גם נופלת וקמה.
אני לא מטילה ספק במידה שבה אני אוהבת אותם, אם כי התמזלתי בילדים קלים לאהבה. אני מניחה שאצל הורים אחרים גם זה נושא לגיטימי לספק.
מרגע שיש ספקנות בהורותך, אתה הופך לנכה ריגשית וכופה נכות זו גם על ילדיך.
כשם שאין אדם יקנא בבנו ובביתו, כך אסור לו לאדם לנטוע ספקות בקשריו עם ילדיו, בכדי שאלה לא יחושו בספקות המנקרים ויתנהגו בהתאם לדפוסים המובילים היום בני נוער- לסמים, למשל.
הרבה מאוד הורים שמטילים ספק בהורותם, מכל בחינה שהיא, לא חשוב בכלל מהי, מעבירים ספק זה לילדיהם, הדור החדש העומד בפתח בוחר לא להתחתן, לא להביא ילדים, להיות מנוכר, 35 אחוזים מהם, על פי מידגם מייצג שהועבר לידיעת הציבור נכון לאתמול, רוצה לעזוב את הארץ ובמהירות.
להטיל ספק בהורותך זה אופנתי, אבל מסוכן מאוד.
לגבי אהבה? אין שאלה כזאת, דרך אגב, אם נולדו לך ילדים מחובתך לאהוב אותם גם אם הם לא לטעמך האישי.
אבל ריקי, למה לשון רבים?
למה לא להביא דברים בשם אומרתם?
מאמינה ויודעת שיש הרבה אמהות/אבות שחושבים ומרגישים כמוני.
שחושבות לא מעט על הנושא משום שהוא נוכח כל כך בחברה שלנו, ומשום שכדי להחליט נגדו נדרשת הזדנה בלתי פוסקת של תשובות לשאלות של הלב והנשמה. כבר אמרתילך, אני קוראת אותך כי יש לך רדאר רגיש ביותר וכי יש לך אומץ לכתוב דברים כהווייתם. בהצלחה בהרצאה
התכוונתי "הזנה" כמובן ולא כפי שהתפלק לי מהמקלדת…