1. היא/הוא כבר התחילו ללכת/לזחול/לעמוד/לשיר?

 

2. עד איזה שעה את נשארת כל יום בעבודה?

 

3. את חושבת על ילד שלישי?

 

4. כמה ירדת מאז הלידה?

 

5. כבר חזרת לעבודה? מה עשית עם הילדה?

 

6. נו, את מרוצה מהמשפחתון הזה? (לא, אני זורקת אותה שם כי נוח לי).

 

7. את חושבת שגם הילדים שלך יהיו מכורים למחשב ולפורומים כמוך?

 

8. מה את עושה איתם בחופש?

 

9. יש לך תמונה שלהם לא בפלאפון?

 

10. ושאלת השאלות, יחידה במינה, מדהימה בהיעדר הטאקט הבסיסי – רופא הנשים שלי שואל : "את מתחרטת על הילדה השניה"? (רק כי אמרתי לו שאני לא שוקלת בשום אופן שלישי).

 

ותודה לימימה על הרעיון.

20 תגובות

  1. לא יאומן איך אנשים שואלים אותך על ילד שלישי. מאיפה החוצפה והטמטום? כאן בארץ עודף הישירות הוא לפעמים טפשות המחץ וחוצפה של אנשים רבים.

    כל הכבוד על האומץ להחליט ולומר כי את אינך שוקלת בשום אופן ילד שלישי. זכותך המלאה כאדם חופשי.

  2. את אמא. את מסובבת עם ילדים, מדברת על אמהוּת, כותבת על אמהוּת, מקטרת על אמהוּת.
    מה כל כך לא לגיטימי בלשאול אותך שאלות על אמהוּת.

    חוץ מזה, את מקסימה

  3. עכשיו בטוח שאתה לא מי שחשבתי, אבל הייתי נותנת הון כדי לדעת מי אתה כן ולמה הכינוי שלך הוא כזה, ובכל אופן, תודה רבה.

    עומרי, צודק, זו הייתה השאלה בלי מחשבה מהפוסט ההוא, ומהשאלון המטומטם הטלוויזיוני. אני אתקן.

    שרון, כן, זה לא חדש, אם הייתי עושה שלישי, הם היו שואלים על הרביעי.

  4. למי ששואל אם את מתחרטת על השני, הייתי משיב ש"בפירוש לא, אבל על הראשון הייתי מוותרת בשמחה !". מענין איזה תגובה זה יוליד…

  5. בגלל תגובה של שלושה משפטים הסקת שאני לא מי שחשבת שאני. מעניין ומסקרן.
    אני חושב שאני דוקא כן

  6. בגלל שקבעת שאני מקסימה – זה לא מתחבר לי עם זה שחשבתי. אם לא תתעצל תשלח לי מייל, השארת אותי סקרנית נורא. (יש פה למעלה מימין).

  7. "למה את XXX את הילד???"

    (הXX ניתן להמרה בכל דבר – לא מאכילה, כן מאכילה, מאכילה יותר מידי, מנדנדת, מלבישה, מפשיטה, מנקה, מנשנשת..)

  8. תעזבי אותך משלישי, תקפצי ישר לרביעי, ואז יתחילו להסתכל עלייך במבטים מאשימים שאיזו מין שלוחית את, ומה פתאום ארבעה ילדים, מה זה פה, אנחנו גרים בהתנחלות?

  9. הענין הוא שהדודות הפולניות שואלות את השאלות האלו באופן טבעי, לכאורה מבלי לשים לב שהם מעצבנות אבל למעשה הן יודעות את זה היטב כי הן התעצבנו מאותן שאלות כששאלו אותן.

    האמת, ובאופן ישיר, אף אחד/ת לא נהנית מהשאלות הסטנדרטיות האלו.

    ישנו מצב אחד בלבד בו הייתי מקבל את השאלות כלגיטימיות: אם בחורות צעירות ממך ורווקות בעבודה, או נשואות טריות שואלות אותך חלק מהשאלות בתום לב, אבל אז חובה להסביר להן, בנוסף לתשובות, שינסו לא לשאול את השאלות האלו אמהות אחרות, כי גם אותן השאלות יעצבנו בבוא העת.

    אבל המפריע ביותר הוא שישנם אנשים שישאלו חלק מהשאלות מתוך נימוס כדי להראות שהן מתענינות בך, ו/או כי אין להם משהו אחר לשאול…

    אז בוא נחזור למשפט הידוע : להתעצבן זה להעניש את עצמך על טפשות של אחרים".

    אז בעצם, למה זה מפריע לך?

    תמשיכי לחייך, תהיי אמא טובה ופשוט תעברי לנושא אחר…

    האמת, יש גם שאלות שאנשים כמוני נשאלו/נשאלים, ואחרי תקופת הסתגלות למדתי לשדר מבט, מבלי לומר מילה, שמשמעותו אחת: "הנה עוד קרציה:.

    זהו.

    חוץ מזה, כרגיל אני אוהב איך שאת כותבת, ובעיקר את הישירות שלך.

    שי

  10. אני חושב שזה תלוי בעיקר בשואל. אם את היית שואלת אותי על ילד שלישי, הייתי פשוט עונה. מישהו אחר היה עלול לספוג הערה סרקסטית במיוחד. העניין הוא בעובדה שכל אחד מרגיש נוח להתחבר לך לווריד כאילו אין מחר.

  11. שי, אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי אצלי. אני לא מאלו, הסטואים, שמחייכים בקוליות ועונים איזה משפט אירוני. זו לא אני. רואים את זה בבלוג הזה. והאמת שהמשפט שנכתב כאן בידי המלוכסנת הרחוקה (את חברה שלי?) הוא הכי מעצבן. להלן : "הוא לא ייחנק שם במנשא"? כן!

    נועם
    נכנסת פה לתחום חלקלק. לפעמים מישהי שאני מחשיבה קרובה יחסית שואלת, או מישהו. בהתחלה אני עונה, אחר כך חושבת על זה ומתעצבנת. מרגישה לחץ. כמובן שאם אתה היית שואל זה לא היה ככה, או חברות טובות באמת.

    ערן, מנסיון? 🙂 וולקאם

  12. היו פה אמא של הבעל, מאמינה גדולה במוצצים, וסבתא שלי, מתנגדת נחרצת לפלסטיקים בפה. שילחתי אותן זו בזו, ובא לאמא גואל 🙂

  13. פעם, כשיהיה לי זמן (בקבר/בגלגול הבא), אני אפתח לי בוטקה בקפה דה מארקר ואצפצף לך משם.

  14. את רוב השאלות האלו שואלות בעיקר אימהות אחרות, אבל זה לא בגלל סקרנות גרידא אלא כדי להשיג שתי מטרות נסתרות אחרות:
    1.להתעודד במידה והתשובות שלך מגלמות סוג של באסה
    2.לקבל רעיונות ועצות טובות יותר בלי לחשוף את הביאוס של השואל
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *