הרגש הגדול נסע מכאן
אסף את חפציו בנשיפה
נשאב מתוך
הקליפה
התאדה לתת ההכרה
משם הוא ישדר לי
ביקורי פתע בחלומות דוקרנים
זיכרון הולך ודוהה
של חיות מסחררת
שיכה בי באמצע רחוב מוכה זיעה כשאני עם שקיות מהסוּפר
מוצרי חלב וחומרי ניקוי
עוד פה להאכיל
הרגש יתקוף כמו זר עוין
ומשולח רסן.
קח את הארנק,
החלב
השמפו
אבל את הצינורות שלי תעזוב
הרפה או ש
גז השגרה יהלום בך
אוטם המציאות ידמם אותך
למוות נצחי
Pj Harvey – to bring you my love
לא יכול להיות בשום מקום אחר
הוא בתוכך
כל הזמן.
גיליתי אותך ככתובת מאוחר
אבל אני פשוט אוהב את מה שאת כותבת
(טוב, לא את הכל, אבל את הרוב)
אבל במיוחד את השירים
"באמצע רחוב מוכה זיעה כשאני עם שקיות מהסוּפר
מוצרי חלב וחומרי ניקוי …"
בשירה את חזקה.
מסתבר שבסוג זה של הבעה את נמנעת מאלמנטים
לא רצויים כמו, למשל, רחמים עצמיים.
כי הרי מה שחשוב הוא מסר מזוקק, נטול חומציות
ושאר מזיקים.
בכל מקרה, השיר פגע בי בול.
כמה נפלא ומנחם וממלא זה לקרוא ביקורות כאלו. תודה רבה.
חבל שהמקום של השירה בשדה התרבותי שלנו הוא כל כך בעייתי.
אוי הרגש, הרגש
כמה יפה שאת כותבת, וכל יום עוד יותר…
עכשיו נשאר לעמוד בסטנדרט