שירה אומרת,
את כמו רכבת דוהרת בלי בלמים
שירה לא רואה טוב.
כבר שנים שיש לה משקפיים שחורים
עם מסגרת מתכתית
מתחלפת.
כי האמת המופלאה, הנוראה והחותכת
היא שיש נוסע סמוי בצוללת שלי
והוא קורע את הבטן
לאט. הוא ממיס את החבלים בפה המתוק שלו
ומשחרר את כל הסירות
והחופש הזה
כריש לבן מאישיותי הקודמת
יוצא אל אוקיינוס המציאות
המציאות מתנגדת, אומרת לא בקול רפה
אבל
הוא משסע בה.
לא אותרו ניצולים
איזה יופי
שירה גם שותקת שאת נהדרת
הרבה דברים שירה שותקת
🙂
יש לי הרגשה שיש שם עוד סוגים של אריות ים ולווייתנים
צריך לפחד?
אילה
צריך לפחד?
והתכוונתי במילא להתקשר אלייך, כדי לשמוע
זה כל כך מוכר לי מהעבר, "המציאות מתנגדת, אומרת לא בקול רפה
אבל
הוא משסע בה.
…."
מקסים.
שמחה שקראת…
לא יכול לך. פשוט אין לו סיכוי נגדך
באחריות
ותודה, ריגשת אותי בשיר המופלא הזה
זו שאלה טובה, האם יכול לי הנוסע הסמוי שבתוכי, והאם אני יכולה לו. את מקסימה.
זה טוב.
ואני רק הערה: משקפיים שחורים. (אבל אם אלתרמן הרשה לעצמו…)
מקסים.
יופי שלפעמים אין לך פחד.
ותודה על רונה:
מילים: אלונה קמחי, יהלי סובול, רונה קינן ומאיה בקר.
גם להם מגיע..
ימימה, אצלי השירים נכתבים בצורה כמעט היפנוטית, יצרית ולא מחושבת. תודה על התיקון.
רונית, מאז השיר הזה תמיד סקרן אותי איך כותבים שיר ברביעיה.
בקליפ הזה, רונה נראית כל כך, אבל כל כך סקסית.
תעשי לי ילד
המון עוצמה. נהניתי לקרוא.
וגם תודה על "מבול" – אחד השירים האהובים עלי.
טוב לשמוע ממך שוב
והפעם, בכנות, אני לא בטוח שירדתי לכוונה האמיתית שלך
שי
פשוט נהדר!