בהכרה הולמת בי ידיעה
כך תהיי לעד.
כורעת תחתיה.
אין איש במקום שבו
את על ברכייך
מבקשת מורך לב במקום של רצפת אבן אפורה
ממורקת מכאבים
אך אין מראה
אותי
שורטת את הציפוי החלק
הציפורניים הסדוקות נמסות אליה
והיא מאיינת אותי בתוכה
אם תכרע מטה
הדהודי קולה של תבוסתי
יעירו אותך
ואולי לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *