כפי שסיפרתי בפוסט הקודם, הבטן הענקית ואני פקדנו אמש את ההופעה המצויינת של פורטיסחרוף בזאפה, המועדון המוצלח של התקופה לטעמי ובין המוצלחים אי פעם, ויש לי קילומטראז' מועדונים רציני מאוד. (אם כבר נכנסים לזה, גם אני מפליטי הפינגווין בתקופה הנכונה, ואם אפשר לעשות מצעד המועדונים הכי הכי, אז הזאפה עם הדינמו דבש ואליזבת ז"ל הם הפייבוריטים שלי, אבל זה לא הנושא).
רבות נזקף לזכותם של הזאפה איסור העישון בהופעות, במדיה ובקרב חבריי שכבר חצו את אמצע שנות השלושים. לכן הופתעתי מאוד מכך שאתמול בהופעה עישנו שם בהמונים. פנייתי לאחראי המשמרת נענתה בתגובה כי "בהופעות בעמידה מעשנים, אין אפשרות לאסור את זה". גם נשאלתי איפה ראיתי פרסומים שהמועדון אוסר לעשן.
אז אמנם היו מאווררי ענק, נאמר לי שיש מערכת ניקוז, ובהתחלה הדלת הראשית מאחורי הבמה הייתה פתוחה.
האנשים הנחמדים בזאפה דאגו לי לכיסא ליד הבמה, אבל במהלך ההופעה האוויר הלך והפך סמיך וקשה בשבילי, ובסוף יצאתי עם תחילת ההדרנים, שאותם שמעתי מבחוץ, באוויר.
אין לי כוונה לטעון שנשים בהריון צריכות לקלקל לכולם את הכיף, ועשן בבילויים שלי שנוא עלי גם בלי הריון, אבל לדעתי צריך לקבל החלטה אמיצה אחת ולעמוד מאחוריה, בכפוף לחוק, שאני לא בטוחה מה הוא אומר לגבי המקרה בהתחשב בתנאים שהמועדון כן דואג להם, ובכל זאת, זה חלל סגור אחד. אני יודעת שלמנוע מאנשים רבים לעשן בהופעות הורס להם את החוויה, ועדיין, ההתרה מזיקה יותר לאנשים רבים אחרים, ולכן אני אמביוולנטית. סביר שלא אפקוד את המקום בשנה הקרובה עקב מצבי בכל מקרה, אולי אם תהיה הופעת ישיבה שאי אפשר לעמוד בפניה (אולי יהודית רביץ).
ועוד הערה לא קשורה: תנחומים על היעדרותי הצפויה מהופעתה של אחת הלהקות האהובות עלי בעולם, הבלונד רדהד, עקב בטן של חודש תשיעי, טפו טפו, אפשר לשלוח במדור.
גם אני לא יודע איפה שמעת הזאפה אסור לעישון. הייתי שם פעמים רבות, בעיקר במופעי ישיבה, ותמיד היה מותר.
כמו כן, אני לא חולק את חיבתך הרבה למועדון. נכון, הוא גדול, מהודר, נקי, מושקע, אבל זה גם מה שעושה אותו לחסר נשמה. זה, ושלל הפרסומות שממלאות את החלל שלו. פוסטר ענק של גולדסטאר מאחורי הבמה (חילול הקודש!) מימינו שלט של יין, וכך גם משמאלו. אה, וגם "באנרים" של פרסומת לסגריות מעל כל זה (עוד סיבה למה לא ריאלי לצפות מהם שיאסרו עישון). ממש המועדון המושלם לעידן התאגידים.
תוסיפי לזה מחירי כרטיסים יקרים ואת העובדה שבד"כ נדמה שם שיותר חשוב להם האוכל המשובח והיאפי שהם מגישים מאשר מה שקורה על הבמה – וקיבלת "אלק מועדון". מקום שנועד לצפון תל-אביביים שמגיעים אליו בשביל האוכל יותר מאשר בשביל המוסיקה. בפעמים שהוא מתחפש למועדון רוקנ'רול צעיר ומא-גניב ועושה הופעות בעמידה – ניכר כמה אין בו ווייב אמיתי של אחד כזה.
לא העזתי להיכנס ל"אוזן" הישנה כשהיתה שם הופעה אקוסטית חד פעמית של מיקי שביב. הלכתי מסביב, ראיתי את הצפיפות, תיארתי לעצמי שלא יהיה מקום לשבת אפילו להריונית, אז ויתרתי.
אבל ממש לא נורא – הלכתי לקנות את "בשקט", הדיסק שהוקלט באותה הופעה, והיום גם הינוקא נהנה ממנו (כמו גם מ"מרגע לרגע" של מיקה קרני, מפופיק ארנון ומ"אין אהבות שמחות של יוסי בנאי". כשיהיה גדול הוא יעבוד ברשת ג').
נו כן, "אין אהבות שמחות" של יוסי בנאי. ינוח על משכבו בשלום, צייד הפרפרים.
זה לא שאלה של "לקלקל לכולם את הכיף". יש בארץ חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ואין סיבה שהוא לא ייאכף. ביום רביעי בערב שממעתי בחדשות על אשה בהריון שתבעה איזו מסעדה בירושלים וזכתה. אמנם רק ב-1000 שקל (+שכ"ט עו"ד), אבל אם יותר אנשים יתבעו, בסוף בעלי המקומות ילמדו.
בת'כלס, אסור לעשן ב"בארבי" או ב"זאפה".
אם תוגש תביעה, התובעים יזכו בה. יש חוק – והשופטים יקבעו לפי החוק. פשוט ולענין.
אישית, זה לא מפריע לי שמעשנים – אבל אני מודע לסבל הגדול שעובר על לא-מעשנים במקומות סגורים ורוויי עשן ואני מתנגד נמרץ לעישון במועדוני רוק – כמו בכל מקום סגור אחר.
"ייאסר העישון באולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן המסדרונות והאכסדרות, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בהפסקות בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום;
אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים בתוספת זו, כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל המקום או המחזיק בו לאסור את העישון במקום…"
תגישי תביעה, ריקי.
התיאור שלך לגבי המועדון נכון, ובכל זאת אני מחבבת אותו. תראה, התקופה של מועדוני הג'יפה המצחינים היא לא משהו שאני מתגעגעת אליו, אתה צודק, התברגנות, הנהיה אחר הנוחות וכו', אבל גם בשנות העשרים לא תמיד חיבבתי את הקונספט של שירותים מחליאים, אין איפה לשבת, ואתה יוצא משם כמו מאפרה אנושית. שלא לדבר על הסאונד כמובן.
לגבי תביעה, לדעתי קודם ראוי להגיש נגד כמה בתי קפה ומסעדות – פשוט חצופים, מצפצפים על החוק. אני לא יודעת אם מה שהזאפה אומרים אינו נכון, איזו אפשרות יש להם לכפות כיבוי סיגריות בהופעות בעמידה?
מביעה תנחומים כנים. אני תלשתי שערות כשגיליתי שהם מופיעים בארץ ולא בארה"ב בכל התקופה בה, כן, אני בארה"ב ולא בארץ. אולי הם עוד ידחו בגלל המצב? 😉
מאז שהגעתי לארה"ב, הרמז היחיד לסיגריות מסביבי הוא בחור אחד שמעשן לעתים די רחוקות. זה כנראה נובע משילוב של מיסים מאוד גבוהים על סיגריות, איסור לעשן ב*כל מקום* (כולל ברדיוס מסוים מדלתות של בנייני משרדים), ותודעה בריאותית גבוהה. הלכתי לא מזמן להופעה פה, ועם כל הכאב בלהודות בכך שכנראה כבר אינני נערת הרוק שהייתי פעם, היה תענוג לחזור הביתה בעשר, נקייה וריחנית.
תבעתי את הבטוח הלאומי בנפגעי עבודה כי נחשפתי לעישון פסיבי במשך כמה שנים.חליתי מאד עברתי ניתוח באף בגלל הצטברות זיהום בריריות.
כיום אני סובלת מנזקים בלתי הפיכים. אין לי את הריסיות שמנקזות עשן כך שאני חיה בבועה סגורה בביתי ולא מתפקדת עקב הזיהומים החוזרים בדרכי הנשימה.
הלואי ויכולתי להנות מפאב מסעדה מופע. אני פונה אליכם שתתבעו כל מי שלא עומד בחוק.את החיים שהיו לי אף אחד לא יחזיר לי אלא אם יאסר לעשן כאן כמו בארה"ב.
הסיפור מעניין אותי מאוד, אני מבקשת לדעת עוד פרטים. אנא כתבי אלי
riki-co@y-i.co.il
תודה