כתב גל"צ, הערב בתוכנית "5 אחר הצהריים": "חדשות מצויינות למיליוני צרכנים בישראל, הורדת המעמ באחוז תאפשר למשפחות לחסוך מאות שקלים בחודש".
אני מנסה לחשוב איך הוא הגיע לחישוב הזה, והאם בדרך לאולפן הוא עבר אימון בקריאת קומוניקטים אצל הירשזון.
האם באמת יעודכן מטה מחיר החלב והקוטג' בסופר המקומי? האם כשהוא מדווח שהורדת המעמ תיטיב עם השכבות החלשות ואחר כך מוסיף שקניית מכונית חדשה, מחשב או טלוויזיה תעלה פחות הוא לא חש גירוד מסוים במצפון?
איפה באמת ירגישו השכבות, ונרגיש אנחנו את החיסכון המופלא הזה? במשכנתא? בשכר הדירה? בתשלום לגן הפרטי/מעון/עירייה? אה. בקניית פלזמה. נהדר. תוסיפי לי גם מקרר כסוף, שתי דלתות, ממילא זה בהנחה.
סבר פלוצקר מסביר את מכונת התעמולה השקרית באופן מקצועי כהרגלו.
אדם שמרוויח 3500 שקל יהיה לו 35 שקל נוספים להוציא. אכן אסון גדול.
ראשית, התכוונת לומר: אדם שמוציא 3500 ש"ח, יהיו לו עוד 35 ש"ח להוציא. שנית, אם כל-כך טוב, אז למה רק אחוז?
מע"מ הוא מס רגרסיבי, ולמרות שיש צידוקים שונים למיסים רגרסיביים הרי מבחינת השיוויון החברתי עדיף מיסים פרוגרסיבים כמו מס הכנסה.
למה 1%? שאלה מתוינת אבל תשאל אותה את הירשזון ולא אותי. בארצות הברית המע"מ הרבה יותר נמוך ולא נראה לי שהם סובלים בגלל זה.
ח"כ יחימוביץ' שלום.
אני פונה אליך בעקבות מעורבותך הפעילה בוועדת הכספים בכנסת, ולאור הצהרת שר האוצר על הכוונה להפחית את המע"מ, שהוא כידוע מס רגרסיבי (אותו אחוז מס לכל שכבות האוכלוסיה). לכאורה, הכוונה נשמעת כמו הטבה לשכבות החלשות (שמבחינתן היה עדיף שכל המיסוי היה פרוגרסיבי).
לדעתי יש דרך יותר טובה ומאוד פשוטה להקל על השכבות החלשות מאשר הפחתה של המע"מ באחוז אחד (שמשמעותה חסכון של עשרות שקלים בחודש לצרכן עני).
אם שר האוצר יכול לוותר על הכנסות למדינה בשיעור של אחוז אחד מהמע"מ, הוא יכול לוותר על כל המע"מ של חלק מהמוצרים. בדיוק כפי שאין היום מע"מ על פירות וירקות, אפשר להחליט להוריד את המע"מ לחלוטין מסל מוצרים בסיסי גדול יותר (לחם, חלב, אורז, קטניות, ביצים, עוף קפוא, חיתולים, מזון תינוקות…) ובכך להקל הרבה יותר על השכבות החלשות. ביטול המע"מ לא יחול על מוצרים "יוקרתיים" (לחמניות וכו') אלא רק על המוצרים הפשוטים.
סל המוצרים הנ"ל ייקבע בהתייעצות עם גורמי רווחה וגם עם גורמי משרד הבריאות היכולים באמצעותו לתרום לרפואה מונעת ע"י עידוד ציבור מעוטי ההכנסה לרכוש מזון בריא ומגוון יותר. המשמעות מבחינת תקציב המדינה היא זהה אך ההקלה על השכבות החלשות תהיה גדולה בהרבה.
בברכה,
איתי
חבר מפלגת העבודה
ירושלים
ברור שככל שאדם מרוויח יותר הוא יהנה יותר מההטבה, כך שהשכבות החלשות לא ירוויחו מזה כלום. אבל מה? אם השכבות החלשות היו יודעות מה טוב להן, הן היו מצביעות למפלגה שמנסה לעזור להן (ובוודאי לא לקדימה).
תמיד מצחיק אותי שאני מצביעה למפלגות שמנסות לעזור לשכבות החלשות, והשכבות החלשות מצביעות למפלגות שמנסות לעזור לי (הייטקיסטית).
מי שמרוויח 3500 שקל, יהיה לו עוד 35 שקלים להוציא או לחסוך! (גם לצמצם את האובר, זה כלול בחיסכון).
השאלה היא, שמעבר לעובדה שגל"צ הופכת אט אט לתחנת שידור ימנית, עכשיו אנו למדים שהיא פונה לקהלים המרווחים 10,000 ש"ח בלבד.
העניין הוא כזה. כאשר בא שר ואומר, שהוא צריך מיליארד ש"ח לתקציבו לאיזה צורך דחוף (נאמר רפורמה בחינוך) אומרים לו: יפה חביבי, והמימון מאיפה?
אבל כשבא שר אוצר להוריד מע"מ או מיסוי כלשהו, צעד שעולה במקרה זה מעל לשלושה מיליארד ש"ח, זה תמיד בסדר. שר האוצר האידאלי הוא כנראה זה שיבטל לגמרי את המס ואת תקציב המדינה יקבע לאפס.
"זה תמיד בסדר" – זה בדיוק מה שמקפיץ את הפיוזים.
בכללים הלא כתובים של הדמוקרטיה הישראלית יש נושאים בעלי משמעות תקציבית גדולה שעליהם מחליטים לאחר תהליך ארוך של דיון פרלמנטרי וציבורי, ונושאים אחרים לא פחות חשובים שעליהם שומעים כי שר X החליט וראש הממשלה אישר, וזהו. הדיון הציבורי והפרלמנטרי הוא לא בהכרח ענייני (לעתים קרובות ממש לא) אך לפחות יש דיון.
המע"מ הוא רק דוגמה אחת. ישנן עוד דוגמאות.
למשל ההחלטה לרכוש עשרות מסוקי אפאצ'י לונגבואו מארה"ב. למשל היעדר דיון *כלכלי* בחלופות לתוואי הגדר.
זו אמנם דמגוגיה לטעון שבהכנסות מאחוז המע"מ הזה או בביטול עסקת האפאצ'ים היה אפשר לממן תוספת נדיבה ביותר לסל התרופות. ובכל זאת, הגיע הזמן שמדיניות משרד האוצר והבטחון תיקבע לאחר דיון ציבורי ופוליטי ולא תיפול עלינו משמים.
התגובות
אני ממלא תמיד ב-100 שקל.
שלום לריקי. מע"מ הוא אחד המיסים הגרועים ביותר הקיימים והפוגעים ביותר בחלשים. למה? העשירים והמבוססים לא משתמשים בכל כספם כדי לקנות מוצרים. חלק גדול מהכסף משמש להשקעות לחיסכון ולרכישת נכסים מניבים שונים. לעומתם העניים משקיעים את כל כספם במוצרי צריכה עליהם משלמים מע"ם והם אינם מניבים כלום. מסיבה זו עניים משלמים הרבה יותר יחסית מהכסף שלהם למס ערך מוסף, בעוד העשירים משלמים הרבה פחות יחסית. כך שבנוסף לעובדה שהמס הזה לוקח אחוז זהה מכולם עשירים ועניים הוא בעצם לוקח יותר יחסית ומציאותית מהעניים.
העשירים חוסכים את הכסף, יוצרים עוד כסף ולא משלמים מע"ם עבוד הכסף. מסיבה זו מס ישיר על הכנסות מדורג בדרך זו או אחרת – מס פרוגרסיבי הוא שיטת המס היחידה הצודקת חברתית ואנושית.
בהורדת המס הזה עוזרים יותר להרבה עניים אמנם בסכומים קטנים אבל, עוזרים פחות לעשירים.
בכל מקרה קניות נעימות.
לאדם א' הכנסה של 3000 שח ממנה הוא קונה מוצרים ב-2000 שח ומשלם עליהם עוד 330 שח מע"מ (כ-10% מהכנסתו). הקטנת המע"מ באחוז תחזיר לו 20 ש"ח.
לאדם ב' הכנסה של 30000 שח ממנה היא קונה מוצרים ב-8000 שח "בלבד" (רק חלק קטן מהכנסותיה, כמה כבר אפשר להעמיס על העגלה בסופר) ומשלמת עליהם עוד 1320 שח מע"מ כ-4%מהכנסתה). הקטנת המע"מ תחזיר לה 80 ש"ח.
עד כאן הצדק איתך: המס הזה לא אחיד לכל האוכלוסיה. אם מסתכלים על אחוז מההכנסה הוא מקשה יותר על העניים.
אבל שאלה חשובה לא פחות היא אם החזרת 20 השקלים לאדם א' ו-80 השקלים לאדם ב' תורמת לצמצום פערים בחברה. התשובה לדעתי – לא. בדיוק לפי הטענה שהצגת, אדם א' ייקח את 20 השקלים ויקנה בהם עוד מוצרים (חיוניים? אולי סתם איזה מילקי בתור חגיגה), הרי אין לו טעם להתחיל לחסוך אותם לצורך לימודים באוניברסיטה. אדם ב' תשקיע את 80 השקלים שלה בבורסה עד שיהפכו ל-800.
בינתיים, הקטנת הכנסות המדינה עלולה להוביל לפגיעה בשירותים שחיוניותם לאדם א' גדולה במיוחד. למשל, כששר האוצר יודיע שאין כסף לקיים את מערך "טיפות החלב".
לדעתי (אני לא כלכלן בהשכלתי) מיסוי שמעודד צמצום פערים צריך להיות
א. פרוגרסיבי – כמו שאתה טוען אבל גם –
ב. יותר על ההון, פחות על עבודה
ג. ואם כבר עושים מיסי קניה, להבחין בין מיסוי על מוצרים בסיסיים (אפס) למיסוי על מותרות (גבוה). ר' הצעתי לעיל שנשלחה לחכ יחימוביץ בדואל שלשום.