התחום ההוא

פורסם במדור הורים בynet ב20 למרץ.

 

"אז מה קורה בתחום ההוא", אני שואלת אותה בזהירות, אחרי שעה ומשהו של שיחת "הילדים ותלאות האימהות וקצת עסקים".

"איזה ההוא", היא מצחקקת ואני יודעת שעכשיו היא מתחסדת.

כבר כמה שנים שלא היתה לנו שיחת בנות אמיתית, כזו שמשלבת פירוט אנטומי, תנוחות וחוויות פרטניות. אין ספק, יש פה חלודה. "ההוא", היא נאנחת, "תצטרכי להזכיר לי, כי אני בקושי זוכרת איך הציצי שלי נראה בלי פה של תינוק עליו".

"למה אתם לא לוקחים בייביסיטר ונוסעים לאיזה צימר, אפילו פה בסביבה", אני אומרת לה. עניין לא גדול בשביל מי שלפני הילדים עשו את זה פעם בשלושה  שבועות, הצימר אני מתכוונת, הזיונים היו פעם ביומיים מינימום. או לפחות ככה היא סיפרה.

אחרי הילד השני הרגישה ג' שהליבידו שלה נפרד ממנה לשלום ויצא לדרך לא נודעת. לפעמים כשהוא מתקשר, היא מעניקה לעצמה רבע שעה של תענוג אנוכי, כמו שהיא קוראת לזה עכשיו. פעם גם הטרמינולוגיה היתה הרבה יותר מפורשת ועסיסית, אבל מאז שקיבלנו את הטייטל הנכבד – "אמא של", התחלנו לדבר בקודים מעודנים ומרוככים; יותר מדי מורכב וסכיזופרני להיות אם ומופת וגם יצור ייצרי וסליזי בעת ובעונה אחת. והמגבלה הזו מכחדת תשוקה, נכון, ורדה?

צריך להיפרד בשביל סקס טוב

"היתרון העיקרי שיש לחד-הוריות ולגרושות זה שלהן באמת יש סקס, בדרך כלל", אמרה ב' חברתי הפרודה זה שנה בסוג של שמחה לאיד. את הסיפורים אני מכירה היטב, גם אם מתערבת שאפילו היא, בשנות ה-20 שלה, בטרם הפכה ל+ היתה פחות מחושבת בהתנהלותה. גברים בטח היו קוראים לזה, "לא זורמת".

"קצת אירוני שצריך להיפרד בשביל סקס טוב. הימים שהילדה אצלו הם אלה שבהם אני פורחת כמו שלא הייתי כל הנישואים שלי", היא מטפטפת מלח על הפצעים. "ברור ששיניתי את היחס שלי לסקס. אני תמיד אשים קונדום כי לא אסכן את עצמי במחלות, לא אעשה שום דבר ליד הבת שלי, אבל כשבא לי על מישהו, אין לי בעיה להיכנס למיטה, הרבה יותר בקלות מפעם, כי כבר אין פנטזיות. לא כל פעילות מינית נועדה להשיג בן זוג לחיים".

על הקנאה של החברות הנשואות היא אומרת, "זה לא כל כך נושא לשיחה, ואם כבר מדברים, אז החברות הנשואות שלי אומרות וואלה אין סקס. שיחות הסקס חזרו רק אחרי שהתגרשתי, ולא עם החברות הנשואות, אלא עם הגרושות בעיקר. נשואות זה עולם אחר, שם זה שיחות על עבודה וילדים", היא מספרת, "אי אפשר לדבר על המפריד, והסקס הוא המפריד. בנישואים סקס נהייה עוד אחת מרשימת המטלות שצריך לעשות: צריך למלא את המדיח, להוריד את הזבל, להזדיין".

כמה נוח באזור הצחיח מתשוקה

היא צודקת, ב' האמיצה. והיא באמת היתה שם, בעולם הזה של מטלות הבית והזוגיות המנומנמת, כל הקלישאות והקריקטורות הכי נמוכות הן די נכונות, בהכללה כמובן. לאן שלא תזרקו מילה בנושא, תשמעו תלונות. אבות ואמהות, כל אחד ממניעיו יגידו לכם שמאז הילדים זה פחות ודי כואב, ושהצד השני אשם. מה שהם לא מספרים, אולי אפילו לעצמם, זה כמה נוח להם לחיות באזור הצחיח מתשוקה.

"כשהוא בא הביתה", מתרצת לי ב', הוא אוכל ומתקלח, בדרך כלל הילדים הלכו לישון כבר, ושנינו שחוטים. אני בטרנינג, לא תמיד יש לי זמן להוריד שערות מהרגליים, הוא אומר שזה לא מפריע לו, אבל אני יודעת שזה שקר. כמה חושנית יכולה להיות הסיטואציה שם?" היא שואלת במרירות, ואני תוהה אם נוח לה להותיר את השיער, לוותר על הסכין ולהשתבלל לעייפות, למחשב ולקיפול הכביסה. אחרי הכל, להיות בת זוג כמו אז זו עוד משרה, לא?

לכן היא גם לא עשתה לו סקנדל גדול כשתפסה בהיסטוריה של המחשב אתרי XXX. כל אחד והריליף שלו, אמרה, זו לא בגידה בעיניי. האם דמיינתי הקלה מסוימת בקול שלה, או השלמה?

מתי יש זמן להגיד מילים גסות?

"הסיבה היחידה שאני נזכרת באקס הלוזר שלי", מתלוננת נ', "זה הסקס. נכון שלא היה שם כלום, אבל התחום הזה כיסה על כל החסרונות האחרים, זה ממש לא ייאמן איך פעם זה היה כל כך בלי תכנונים, בלי כל מיני הפרעות של שגרה אפורה, וכל כך יצירתי. איך בדיוק את מצפה ממני שאגיד לבעלי מילים גסות, שפעם כל כך אהבתי, מתי? כשאנחנו מתווכחים על מי ייקח השבוע את הילד לחוג, מי יכניס עוד ערימה של כביסה מלוכלכת למכונה לפני שהכל יקרוס, יכין לתינוקת את המרק שלה ויעביר ויש על האסלה?"

וכשהיא מדברת אני נזכרת בג'ניפר ג'ייסון לי, שעשתה שיחות סקס עם גברים בטלפון בעודה מגהצת ומחתלת את תינוקה, מול בעלה ההמום, בסרט "תמונות קצרות" של אלטמן.

רבים מאיתנו ימשיכו להאשים את הילדים, השחיקה והעייפות בהיעדרה של המיניות ההיא מפעם. מפחיד ומעניין לחשוב האם תתפרץ מהם חיית סקס משוחררת אם יקחו מהם את כל אלה וישימו אותם באי בודד. אני לא רוצה להמר על התשובה.