אמנם הדבקתי את התמונה גם ברשימה הקודמת שלי אבל אני רוצה להתייחס לתמונה הזו בנפרד.
בשבילכם היא עוד תמונת שחור לבן ישנה, קצת מביכה בתמימותה, בארכאיות שלה. עבורי, למצוא את התמונה הישנה ולשאת אותה בתיק גרם לי כאב מזעזע.
התמונה הזו נלקחה כשנה לפני שנולדתי, בתחילת חייהם המשותפים, והיא בשבילי תמונה של אושר עם עננים שחורים. יתכן שהאסוסיאציה צפה מעיניה של אימי, שמזכירה לי כאן את סילביה פלאת'. יתכן שאלו הכתמים מסביב.
יותר מכל הייתי רוצה להקפיא את הרגע הזה ולשאול אותם, לאן אתם הולכים מכאן?

3 תגובות

  1. אבל זו האסוציאציה הראשונה שעלתה אצלי מקריאת הרשימה הקודמת ואני מודה לך שפתחת לי עוד פתח להדביק מחשבות.

    אל

    הרי
    את מקודשת
    לעולם תהיי
    על מזבח הנצחונות
    תודי
    לאל שאני
    כזה
    תודי
    לי שאת
    אוהבת
    בלעדי
    לא היית
    יכולה לשאת
    בתואר
    כל כך מחייב
    אישה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *