גאונית, גאונית! נשיקה ופרס הצטיינות למי שיצר את הפרסומת המבריקה החדשה של "מאמא-עוף". למי שלא ראה, אמא עובדת חוזרת הביתה ומדברת לשכפול שלה – מחלקת לה הוראות, ומתחלקת איתה במטלות הבית והילדים, במהלך הפרסומת היא משתכפלת שוב ושוב עד שהן חמש או שש ממנה, משוחחות על הקושי בלנהל בית ילדים ועבודה, וכמה טוב שיש מאמא עוף. הפרדוקס היחיד הוא שאם  פנטסיית המד"ב הזו הייתה מתממשת, ממש לא היינו זקוקים למאמא עוף, והייתי שמחה לקחת את תפקיד אחראית הארוחה המבושלת היום יומית.

מעבר להיות הפרסומת סנסור רגיש של הלקוחות שלה ועולמן היום יומי, יש בה איכויות ספרותיות, ואיזה אמירה חברתית שנונה וחריפה . אנחנו באמת לא יכולות לעשות את כל זה לבד, והאופציה הסוריאליסטית היא היחידה שתפתור את זה כנראה.

26 תגובות

  1. בכל הסיפור הזה? ומה המסר? תתרוצצי כל היום מפה לשם, ובסוף מחוסר זמן תדחפי לילד איזה תחליף עוף?

  2. אכן פרסומת "גאונית", שעושה ברגישות לקהל הלקוחות שלה שימוש ציני ופשטני שמתרגם לפתרון שטוח ומניפולטיבי – תקני מאמא עוף, זה יפתור אותך מעונשה של המורכבות הנשית. אני יכולה לחשוב על עוד כמה מוצרי צריכה שירצו לתפוס טרמפ על העגלה הזו ולדחוק מתחת לפני השטח עוד כמה אסתריקות. מצטערת, אבל כשהפתרון הוא קנייה של מוצר צריכה אני מעדיפה שצוותי החשיבה האלה לא יהיו כל כך רגישים אלי. שיפספסו את כל צרכיי ויירקבו כבר, אנחנו נסתדר גם בלעדיהם בסופר. אולי סוף סוף נלמד לקנות רק את מה שאנחנו באמת צריכים.

  3. כן, בדיוק. גם אני מבשלת כשאני לבושה בשמלה שחורה קטנה, מאופרת טיפ-טופ, וחיוך של שביעות רצון מרוח על פני הסמול טוק שלי, בעודי מתבקעת כמו גרעין עליז של אטום אורניום.

    בעבר, כזכור, דגמנו את העופות של מאמא עוף נשים דשנות, "אמיתיות". אז מה שוקל יותר? אשה רזה שמתפצלת לחמש או אשה מלאה שאוחזת שוק באושר עילאי?

    במקום מחיאת כף תמוהה לפרסומת, מציעה לכל מי שרוצה להתחזק במישור הפמיניסטי להשיג את הספר "התשמע קולי" בעריכת יעל עצמון, שעוסק בייצוגים של נשים בתרבות הישראלית.

  4. כרמל, מאוד מיושן העניין הזה של הטפה מכלילה נגד כל מוצר צריכה במניפסט אנטי צרכני. ומה עם ההומור, איפה שכחנו אותו???
    ברור שמאמא עוף לא יכולה לפתור את כל המורכבות הנשית, אבל לא נתחסד, למרות שאני לא משתמשת במוצר, זה בהחלט חוסך זמן יקר, וזה היבט אחד במורכבות הזו של שילוב בית ועבודה, בהחלט מטריד אימהות איך לייצר ארוחה בתוך כל הלחץ הזה, והתסריטאים התייחסו לזה באופן הומוריסטי ויצירתי. "שיפספסו את כל צרכיי וירקבו כבר?" ומה עם העובדים של תנובה, להם לא מגיע להביא משכורת הביתה? אם כבר פופוליזם, אז עד הסוף.

  5. מאוד משעשע המשפט הראשון שלך, כמובן שאני לא מכירה נשים שמבשלות בבגדים כאלה, אבל למען האמת, גם את חוטאת באמירה אופנתית נדושה, האישה בפרסומת אינה דוגמנית כלל, סתם אישה שנראית טוב, וגם אמא, שומו שמיים. מניחה שיש כמה כאלה.

  6. דווקא כיום, בחברה שלנו, כן יותר גברים תופסים את המטבח. כמה ממכורתי אפילו מתלוננות על השתלטנות של הגבר הממוצע כשהוא מחליט 'לכבוש' את המקום הזה. (נו, אופייני, לא??!?!?).
    אני ארשה לעצמי להסכים עם כרמל לגבי השימוש הציני והפשטני, במציאות המורכבת של אשה שאחראית גם 'לנהל את הבית' וגם רוצה את החיים שלה, לפתח קריירה וכו…
    מעבר אולי ל'מגע' הראשוני או ההזדהות שנשים מסויימות יכולות לחוש כשהן רואות את הפרסומת, עלתה אצלי תחושה מסויימת של ראיית האדם העובדת כמסכנה, שלא מסוגלת לעמוד תחת העומס, כי בנוסף ל'תפקידים אשר היא מחוייבת להם' היא גם החליטה לעבוד, וכמובן, כמה טוב שיש את מאמא עוף.

    התייחסת לנושא המקום של הגברים והאחריות שלהם. הבעיה לדעתי מורכבת בהרבה מהנכונות לקחת את הילד מהגן ולהכין לו צהריים. לתפיסתי, זה חלק מהבעייה החברתית שעדיין לצערנו נשים פחות מגיעות לתפקידי מפתח, מרוויחות שכר יחסית נמוך יותר, אשר משפיע, ואולי יהיו שיחלקו עלי, על היכולת של הבעל, בתוך המערכת של הזוגיות והמשפחה, לעבוד פחות שעות. בנוסף, וכאן אולי הנקודה המשמעותית, יש כאן גם השפעה מאוד חזקה, עדיין, של התפיסה הסוציולוגית הרואה את האשה כאחראית למלא תפקידים מאוד מסויימים, גם בבית. חלק מזה למשל אפשר לראות בהתייחסות במקומות עבודה לגבר שיבקש לצאת ליום חופש כי הילד חולה, לעומת היחס כאשר אשה תבקש זאת.
    אני לא חושב שהשימוש של התפיסות הסוציולוגיות האלו מגיע רק מהחברה, אם כי לחברה יש את החלק המהותי בכך. לדעתי גם הנשים עצמן במקום מסויים לא אחת מגיעות למע' המשפחתית עם התפיסה של תחומי האחריות שלהן.

    דני
    (גבר מוזר שהיה חוזר הביתה מהעבודה באחת בלילה ומתחיל לבשל אוכל לילד למחרת)

    נ.ב. – ברוכה החוזרת 🙂

  7. מסכימה בהחלט עם זה שהפרסומת מזייפת. אם היא מנסה למכור עוף, היא לא עושה את זה (לא אומרים שום דבר על איכות המוצר, רק על זה שכל כך קל להכין אותו).

    ואם היא מביאה לנו אמירה חברתית בגרוש (או בשלושים שניות), וזה מה שהיא מנסה, הרי שבשטחיותה הרבה, היא מפספסת בענק. כי מה האמירה פה? שנשים הפכו לשפחות של איזו שהיא תדמית שמוכרים להן, ועכשיו הן גם מעבירות את זה לילדים שלהן באוכל האיכותי שהן מאכילות אותם?

    וכמו שאמרו פה לפני, איפה הבעל לכל הרוחות?

  8. בשלושים שניות אפשר להעביר מסר עמוק? אמירה חברתית משמעותית? לא, וגם לא צריך. האם האתר זה הופך אותנו לטרחנים קמעה?
    אני מסכימה עם ימימה, שתדמית אשת הקריירה הזוהרת שהיא גם אמא המושלמת מעוררת רתיעה, ופופולארית במיוחד בפרסומות, כדמות שיש לשאוף אליה, ויש נשים שלא מרגישות צורך להיות במשבצת הזו, אבל אתם יודעים מה, יש מספיק נשים שמשלבות עבודה ובית ויסתכלו על הרעיון הזה, של השכפול, כמין תרגום משעשע ושנון של המאווים הכי תכופים שלהן, שאותה יוצא להן לבטא ברגעים הכי קשים, "הלוואי שהייתי שלוש", והיישום הויזואלי של זה, הוא הברקה, למרות שהוא למצער אכן לא פילוסופיה של קאנט, כפי שכמה מכם ודאי קוראים כל ערב לפני השינה.

  9. אני מסכימה עם כל מה שכתבת, ולבעיית השיוויון בעולם העבודה, אבל פרסומת לא אמורה לטפל בזה בכלל. אפילו לא ברמה של תגובה לכתבה, זה לא עובר. ועוד משהו, ימימה צודקת, את העוף היא לא מוכרת היטב.

  10. (וכן, אני חושב שריקי צודקת)
    ראיתי את הפרסומת לראשונה עם פמיניסטית הבית, ושנינו הסמכנו מייד שזו אחת הפרסומות הכי טובות שראינו מזה הרבה זמן (אולי הכי טובה, מייד אחרי "שרגא דונט האב א-טיקט").
    עליי, אפשר כמובן לטעון שזה בגלל חולשתי לנשים עובדות. נשות-חייל שידן בכל ועושות הכל טוב, ולא עושות חשבון לאף אחד. חיוניות נשית היא משהו שאני באמת מעריץ.
    אבל על ג'ו, שהיא נייר לקמוס לשוביניזם מחופש, אי אפשר לחשוד שפיספסה פה משהו.
    איך שאני רואה את זה – הפרסומת הזו בעצם אומרת לאשה העובדת: עם כל הכבוד, את רק בנאדם אחד. את עושה הרבה, את לא צריכה לעשות ה-כ-ל. ואני לא חושב שיש כאן איזה מסר סמוי שהאשה צריכה להיות אחראית על הילדים בכל מקרה בנוסף לעבודה שלה. אני חושב שזו אשה שאפשר להבין שהיא בוחרת, גם לעבוד וגם לטפל בילד שלה. מה הבעל עושה זה סיפור לפרסומת אחרת.

  11. לריקי,
    לפרסומת שמשודרת מידי ערב מספר פעמים, ואשר הצופים נחשפים אליה עשרות פעמים במשך מספר שבועות, יש השפעה עצומה. זו שטיפת מח מצויינת.
    העובדה שרוב הפרסומות קצרות דוו'קא הופכת אותן לקליטות יותר ומשפיעות יותר.

    מה לדעתך יותר השפיע על צופים בארץ? פרסומות של פוקס או מבט נשי?

    מפתיע אותי שבתור אישה שהתקשורת הוא תחום עיסוקה אינך מודעת למשמעות זו של הפרסומות.
    פרסומות השפיעו רבות, ובעיקר לרעה על מעמד האישה, ובעיקר על יצירת דמות האשה האידיאלית, דמות שמשתנה מדור לדור בהתאם לצרכים.

    בשנות החמישים זו היתה עקרת הבית המושלמת מהפרברים, היום היא אשת קריירה "מטופחת", רזה להחריד ואם לשלושה ילדים.

  12. מצטערת שלא הבנת אותי, זה בטח באשמתי. ממש לא טענתי שהפרסומות לא משפיעות, ואני ודאי מודעת לכוחן, אלא שמורכבות מסר כפי שמצפים כמה מעמיתיי, לגבי תפקידי האישה והגבר בעידן המודרני, אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בפרסומת אלא בהפשטה וזה מה שנעשה כאן.

  13. לריקי,
    לפרסומת שמשודרת מידי ערב מספר פעמים, ואשר הצופים נחשפים אליה עשרות פעמים במשך מספר שבועות, יש השפעה עצומה. זו שטיפת מח מצויינת.
    העובדה שרוב הפרסומות קצרות דוו'קא הופכת אותן לקליטות יותר ומשפיעות יותר.

    מה לדעתך יותר השפיע על צופים בארץ? פרסומות של פוקס או מבט נשי?

    מפתיע אותי שבתור אישה שהתקשורת הוא תחום עיסוקה אינך מודעת למשמעות זו של הפרסומות.
    פרסומות השפיעו רבות, ובעיקר לרעה על מעמד האישה, ובעיקר על יצירת דמות האשה האידיאלית, דמות שמשתנה מדור לדור בהתאם לצרכים.

    בשנות החמישים זו היתה עקרת הבית המושלמת מהפרברים, היום היא אשת קריירה "מטופחת", רזה להחריד ואם לשלושה ילדים.

  14. מצטערת שלא הבנת אותי, זה בטח באשמתי. ממש לא טענתי שהפרסומות לא משפיעות, ואני ודאי מודעת לכוחן, אלא שמורכבות מסר כפי שמצפים כמה מעמיתיי, לגבי תפקידי האישה והגבר בעידן המודרני, אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בפרסומת אלא בהפשטה וזה מה שנעשה כאן.

  15. הפרסומת המדוברת לעיל, יותר מהכל, מנציחה מצב. יתכן והמצב הזה, בו מתקיימת חלוקת תפקידים לא שוויונית בעליל הוא אמיתי ומדבר לליבן של רבות (וטובות). אך אם באחריות פרסומאית עסקינן, אזי שידור אינטנסיבי כזה לו זוכה המדוברת, מעמיק להבנתי את קבעון התפיסה שזהו סדרו המתוקן של העולם.
    למרות שאני מעדיפה בד"כ להסכים עם שוקי, במקרה זה, לא נותרה בידי ברירה אלא לתהות מדוע האבא הוא עניינו של סיפור\פרסומת אחרת\ת? הנוכחות של מבוגר שותף ואחראי נוסף במשק בית עם זאטוטים הוא לב ליבו של הנושא. ההשלמה עם הההעדרות שלו מהזירה הזו והצגתה כמצב אידיאלי או\ו נורמלי גורמת במידה רבה להמשך פגיעה ברבות (וטובות, כבר אמרנו?) שלתחושתי היו יכולות להנות ממציאות שווינית יותר וממידת ציפיות ריאלית יותר מהן.
    וכל זה בשביל למכור עוד פולקה?

  16. שמציגות אבא בתפקיד הזה?
    בעיני פרסומות כאלו לועגות לי ולך יותר משום שזו אינה המציאות באמת, ובעצם הכותב אומר, הנה תראי איך המציאות שלך לא טובה מספיק. כשבעצם זו תמונת עולם שקרית יותר מאמא רזה, חטובה ומחייכת. פרסומת לא אמורה להיות מניפסט חברתית ביקורתי למרות השפעתה, ובל נשכח את תפקידה הזניח למכור משהו.
    חוץ מזה, לא מסכימה איתך כלל שהפרסומת מציגה את המצב של אבא נעדר משותפות מלאה כמצב אידיאלי, אפילו בהשלמה, להפך, עיקר שנינותה בגרוטסקה שבה כשהוא נעדר האמא חייבת להשתכפל על מנת לחייך ולפטפט על קשייה. והרי אנחנו יודעים שזה לא אפשרי.

  17. קודם כל אני מסכימה עם שרון בענין הנצחת הצמד המאמא והעוף!
    שנית, בכל הקשור לעולם הפרסום אני ניאו מרכסיסטית מוחלטת. מצידי שייעלם. ואני בקריזה מזה שכל תופעה חברתית, כל דבר ועיקר בעולם יכולים להיות מנוכסים ע"י כח הקנייה. פרסומת לא מכירה שום כח מלבד כח הקנייה ורק נורמות אתיות כלשהן עוד מצליחות לשים את האצבע בסכר כדי שהעולם הזה לא יהפך ממש ציני, כדי שלא ימכרו לנו באמת נעל נייקי ששרדה פיגוע בשלמותה כשכל הגופה התרסקה (מקרה אמיתי, נייקי טענה שהמודעה מפוברקת). את הפרסומת הגנוזה של לוח העיר שעושה שימוש מטומטם בפינוי כבר ראית? הכל פה אותו סיפור מבחינתי.

  18. בעיני הפרסומת הזאת משקפת בעיקר את הבדידות הקיומית שלנו האמהות, ביומיום השוחק.לדעתי זה בדיוק מה שהם מנצלים בפרסומת, כל אמא רוצה שאמא שלה (ה"מאמא") תבוא ותכין לה שניצלים ותשמור עליה קצת

  19. זה בדיוק לב העיניין כל מי שעושה ה-כ-ל צריך עוד אישה או יותר טוב מאמא איטלקיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *